יום שלישי, 24 ביוני 2014

*The living yEars

אחד הדברים האהובים עליי בעבודה שלי הוא שיתופי הפעולה עם בעלי מקצוע המשלימים את עבודתי, במהלך הזמן אספתי לצידי נבחרת של בעלי מלאכה מצוינים ואני תמיד שמחה לשלוח אליהם את הלקוחות שלי ושמחה לקבל מהם פרויקטים.
את הכורסה שתככב היום בבלוג, קיבלתי אליי משי אברהמי - המתמחה בשחזור רהיטים עתיקים ואיש מרתק עם משנה סדורה, בעל מקצוע מהמעלה הראשונה וחשוב ביותר - הוא ממש, אבל ממש, מת על העבודה שלו!

אז ענת ויזהר הפקידו בידיו של שי את הכורסה שהיתה שייכת לסבו של יזהר, שהיה ממקימי ביתניה - ניסיון ההתיישבות הראשון של תנועת השומר הצעיר בישראל ב1920 ואחר כך היה מעמודי התווך של ההתישבות הקיבוצית בישראל.
יזהר נזכר בחיוך בסבו יושב על הכורסה בביתו בקיבוץ רמת יוחנן, סיגריית "אירופה" ניצחית נעוצה בין שפתיו והוא נוקש בציפורניו על ידיות העץ של הכורסה. תראו איזה יפות הידיות האלה, למרות שפעם, מישהו, ללא סיבה מיוחדת, כיסה אותן בצבע שמן חום כעור.
הכורסה, שעמדה שנים באחסון, נותרה במצבה המקורי משנות ה50 עם בד דוקרני ומלא אבק, עם מלא מסמרים וקפיצים שבורים. היא הגיעה אלי בשלב ראשון לפירוק. הפשטתי אותה מהריפוד שלה ובדרך צילמתי את בולי הצנע שהסתתרו שם.
ואז היא הגיעה לבית המלאכה של שי וזה מה שהוא עשה לה
שי משחזר רהיטים עתיקים וזה אומר השתלות עץ ופורניר, תיקונים וחיזוקים של תשתית העץ, פוליטורה בשיטה מסורתית, גילוף וחריטה, שחזור של חלקים חסרים או שבורים ועוד.
שי עובד בתשוקה רבה למקצוע שלו ולאחרונה הוא חגג 20 שנה לבית המלאכה שלו "אז" הנמצא ברחוב בנבנישתי בת"א.
שי אומר שהוא חלם להיות משחזר רהיטים מילדות ובבגרותו הוא החליט להגשים את החלום ואי שם בסוף שנות ה80 בעודו בן 22 הוא התחיל כשוליה בבית מלאכה לשחזור רהיטים.
שי אומר שהיה בר מזל להגיע לאותו בית מלאכה שהיה הטוב ביותר בארץ באותה תקופה. 3.5 שנים הוא עבד קשה ולמד את רזי המקצוע ואז לקח לו עוד שנה של טיול בעולם להחליט שזה התחום שאליו הוא הולך להתמסר ליתרת חייו. וכך, ברגע מסוים על ההמלאיה בהודו, הוא הבין שכן, זהו זה, זה מה שהוא רוצה לעשות ומאז, כבר 20 שנה ככל שהאתגר גדול יותר, שי מבסוט יותר. השירות של שי הוא לא לכל רהיט ולא לכל כיס, אבל כשתגיעו אליו תדעו שהרהיט שלכם בידיים הטובות ביותר.
הכורסה חזרה אליי חזקה ויפה מאי פעם. שימו לב לצבע הטבעי והברק של העץ, זוכרים מה היה שם קודם?
הבד לכורסה נבחר ב'עילית' אבל לפני הבד הייתי צריכה למעשה לבנות את התשתית הפנימית, כל מה שמתחת לריפוד, מחדש.

לקדר שמקיף את הכורסה מלפנים ומאחור נבחר בד פסים מאותה סדרה שיתן פה איזה טוויסט קטן בעלילה.

בשביל הכיף הכנתי לענת ויזהר כרית מאותו בד פסים שיוכלו לזרוק על הספה ומזל שהיא נשכחה אצלי בסטודיו והיתה לי הזדמנות נוספת לפגוש את יזהר, לשמוע ממנו עוד על סבא שלו המיוחד ולשמוע גם שאימו, שלמעשה גדלה בבית עם הכורסה הזו, התרגשה מהתוצאה הסופית עד מאוד! אז מה עוד אפשר לבקש? (-:


*Mike & The Mechanics - The living Years




יום שלישי, 10 ביוני 2014

*She's A rainbow

טוב, טוב  - רק בפוסט הקודם התלהבתי משני פרויקטים של כסאות אחרי הרבה זמן שלא היו והנה, באופן עיקבי, עלה בגורל השבוע עוד פרויקט כסאות - ובאמת שמהפך כזה, שמזמן לא היה, בחיי....
אלה הכסאות של שונית ורענן - שישיית כסאות פינת אוכל שנקנו באיזה שוק פשפשים לפני כמה שנים.
עוד במייל כשהגיעו אליי התמונות להצעת מחיר אני זוכרת שנחרדתי- הצורה הכאילו ענתיקה, גם הלכה המבריקה מאוד
 וכמובן הבד הגובלני הזקן והמחריד הזה,שעבר איזו התפוררות כימית כי כולו - גם מאחור וגם מלפנים פשוט התפורר וזה היה ממש ממש כעור.
באמת שאני כנראה לא הייתי משקיעה בהם ודמיינתי את הבעלים כאנשים זקנים וסרי טעם.

מה רבה היתה הפתעתי לפגוש את שונית ורענן כזוג צעיר ומגניב שגם נחרד מהכסאות כפי שהם אבל החליט להשקיע בהם ועוד יותר - לזרום לחלוטין על הטוויסט המשוגע שהם, הו כה זקוקים לו.
 הא - איזה מהפך??!! קודם כל הגבים, הצד של הכסאות שמקבל הכי הרבה זמן מסך בפינת האוכל, קיבלו כאן תשומת לב מיוחדת, כל גב שונה
מיד כשהגיעו אליי הכסאות ודיברנו על בדים - הפניתי את תשומת ליבם של שונית ורענן לאופציה להשתולל עם הגב ולתת לו תשומת לב מיוחדת. הבד שנבחר עבור הגבים הוא בד עם המון אלמנטים ופרחים וחיתוך מחושב הביא למירכוז של אלמנט אחר לכל גב. כך שייצאו שונים.
יש 6 כסאות והם יצאו מהסטודיו בשתי קבוצות של 3 כדי שיכנסו לאוטו - אז כאן לפניכם רק קבוצה אחת. 
מקדימה - 2 כסאות קיבלו בד זיג זאג צבעוני שמאוד מזכיר את בית העיצוב מיסוני אבל נקנה בנחלת בנימין ב40 (!) ש למטר, הבד הזה הוא מאותה הסדרה של הבד של הגב. ו- 4 כסאות קיבלו בד טורקיז מ'שכטר' שתואם לטורקיז בזיג זאג.
אחרי כל העושר הזה היה צריך להתאים לכסא סרט קישוט - זה חלק מהמבנה של הכסאות ואי אפשר לוותר על זה, תפקידו של הסרט להסתיר את הסיכות. כל כך שמחתי שהצעתי לסרט שחור התקבלה בהתלהבות ע"י שונית ורענן.
זה פשוט כל כך מתבקש - סרט שחור נותן לכל העניין גוון קומיקסי, ממסגר הכל יפה 
 וממשיך את הקו הנועז...נראה אחרת לגמרי, לא?

ולקינוח - הייתי חייבת לחלוק איתכם גם את הכסא של רחל, שמצאה אותו זרוק ברחוב- שלם, מקורי ויפה.
לפני שבעלה יזרוק אותה מהבית היא הביאה לי אותו מהר מהר וזה מוערך כי היא גרה אי שם בצפון צפון הארץ.
בתחתית הכסא גיליתי את המדבקה הזו שמעידה על שנת הייצור - 1973 במונטריאול קנדה.
בחרנו עבורו בדים רעננים, בסגנון נאוטיקל, העץ עבר שיפוץ ויצא ממנו הצבע הבהיר היפה 
וזה כסא לפינת עבודה, שפשוט אין, אין דברים כאלה. כמה ברת מזל רחל שמצאה אותו ברחוב? היא גם מצאה כורסה יפה שבינתיים עומדת אצלי (כי הבעל...) עד שרחל תחליט אם היא מחדשת או משחררת (-: אעדכן בהמשך

*Rolling Stones - She's A Rainbow