*Out of tiMe

מעשה בכורסת וינטאג' חומה ומאובקת, עם צורה מושלמת והמון פוטניאל. כשאני מדברת על צורה מושלמת אני מתכוונת לקווים עגולים שמחבקים את הגוף, גודל מעולה- לא קטן מידי ולא גדול מידי, רגליים מחודדות ואלכסוניות וידיות עץ שהן מאוד פרקטיות ושומרות על האיזור הזה, שהוא מועד לפורענות, מלהתלכלך.

את הבד שנבחר ב'שכטר' כיניתי בחיבה "ג'ונגל" והוא עשיר וצבעוני ומאוד נעים לעין. 

בכרית ובגוף הכורסה שולב קדר בצבע תכלת שממסגר את הכל. 

ועכשיו הפתעה, זה בעצם זוג!! זוג כורסאות תואמות, שכשמדובר בעניני וינטאג' זה תמיד נדיר יותר.

הזוג הזה הגיע אליי דרך אחד הסוחרים שאני עובדת איתם, העמדתי אותן למכירה במסגרת "פריטים למכירה בסטודיו" אבל לא כל כך התאמצתי למכור אותן, איכשהו פינטזתי שיום אחד הן יעמדו בסלון שלי...לאחרונה תהפוכות החיים וכאלה הביאו אותי להבין שזה לא יקרה ובתזמון מושלם באה אליי שלי לורבר פדן, מעצבת פנים שאיתה כבר שיתפתי פעולה בפרויקט היפה הזה.

היא הגיעה להשתתף בסדנת ריפוד 'פיפטיז שיק' ועל הדרך שאלה אם יש לי זוג כורסאות למכירה עבור לקוחות שלה, הראתי לה את הזוג הזה וכמה ימים אח"כ היא הגיעה לסטודיו עם שרון ויאיר הלקוחות. הם התאהבו בכורסאות ויצאו לסיבוב חיפוש בדים שהיה ססגוני ומלא השראה.

זה מה שנבחר בסוף, את כורסת הג'ונגל השלימה והרגיעה קצת כורסה כתומה חלקה.

גם בכורסה הכתומה שולב הקדר תכלת כך שנוצר עוד קשר בין 2 הכורסאות. הכנתי עבור שרון ויאיר גם כריות נוי מאותם בדים אותן הם ישלבו על הספה בסלון.
אם שמתם לב, בכורסאות המקוריות היתה חסרה ידית אחת, העברתי לחרט המוכשר שאני עובדת איתו והוא הכין לי ידית חדשה בדיוק כזו,  רגלי העץ והאלמנטים בידיות עברו חידוש פוליטורה ולא ניתן להבחין איזו מהן חדשה.
ועוד מבט לכורסה הססגונית - רואים את הציפורים?

בשביל להשתעשע אפשר גם להחליף בין כריות המושב.

* OUT OF TIME- BLUR

*When I Come ArouNd

הפוסט הזה, עם הכורסה המדהימה של הילה והשזלונג המרשים של אביגיל, שתיכף תראו כאן בהמשך, מוכן למעשה כבר ימים רבים. שילוב של מעבר דירה, נסיעה לחו"ל ואז המלחמה הזו שטרפה פה את השגרה והורידה את מצב הרוח לשפל, הוביל לדחייה שוב ושוב של פרסום הפוסט ולהפסקה ארוכה בפעילות השוטפת כאן בבלוג. 

אך אני מבטיחה לכם שהפעילות בסטודיו ממשיכה כסידרה, כולל סדנאות ריפוד שהופרעו לרגע עם אזעקה!! ובקנה יש הרבה פריטים יפים שמחכים להחשף לעיניכם, ממש בקרוב.

נתחיל עם הכורסה של הילה, שנקנתה יחד עם מעצבת הפנים שלה מיכל נשר בשוק הפשפשים. הכורסה נועדה עבור הסלון, לתת טאץ' חמים ווינטאג'י מול הספה המודרנית.

הכורסה הגיעה במצבה המקורי, כפי שרופדה אי שם בשנות ה50 או ה60, מאז לא נגעו בה.

הבד הוזמן דרך החנות "מטפטים" בהוד השרון מחו"ל והוא בד ריפוד ברמה גבוהה ויפה מאוד מאוד אבל מיד כשראיתי את דוגמת הפסים שנבחרה, הבנתי שצרות ממתינות. שימו לב לידית...

צורות עגולות לא "אוהבות" פסים ובאמת כשהגעתי לידיות של הכורסה הבד פשוט לא התלבש עליהן יפה והפסים קיבלו זוית לא מחמיאה. צילמתי ושלחתי למיכל המעצבת ולשמחתי היא הסכימה איתי ומכאן יצאנו למסע חיפוש לבד המושלם לידיות

האריג בכחול נייבי שנבחר בסופו של התהליך הולם מאוד את ידיות העץ, שחודשו בפוליטורה. שילוב שני בדים מדגיש את האלמנט הפנימי של הידית, שילוב מושלם לטעמי! 

עוד פריט מקסים שהגיע לסטודיו הוא השזלונג של אביגיל. שהיה שייך לסבא וסבתא שלה.

זהו שזלונג קלאסי, גדול ומפנק. כשישבתי עליו הרגשתי כמו קיסרית באיזו אימפריה עתיקה.

אביגיל בחרה עבורו בד בצבע פנינה שהולם את הקווים הקלאסיים שלו והיה תענוג להפשיט אותו מבד הסאטן הוורדרד והמוכתם ולגלות אותו מחדש 

גם רגלי העץ קיבלו צביעה מחודשת בגוון ונגה עמוק יותר שיהלום את הצבע הבהיר של הבד.

* When I Come Around - Green Day

*The living yEars

אחד הדברים האהובים עליי בעבודה שלי הוא שיתופי הפעולה עם בעלי מקצוע המשלימים את עבודתי, במהלך הזמן אספתי לצידי נבחרת של בעלי מלאכה מצוינים ואני תמיד שמחה לשלוח אליהם את הלקוחות שלי ושמחה לקבל מהם פרויקטים.
את הכורסה שתככב היום בבלוג, קיבלתי אליי משי אברהמי - המתמחה בשחזור רהיטים עתיקים ואיש מרתק עם משנה סדורה, בעל מקצוע מהמעלה הראשונה וחשוב ביותר - הוא ממש, אבל ממש, מת על העבודה שלו!

אז ענת ויזהר הפקידו בידיו של שי את הכורסה שהיתה שייכת לסבו של יזהר, שהיה ממקימי ביתניה - ניסיון ההתיישבות הראשון של תנועת השומר הצעיר בישראל ב1920 ואחר כך היה מעמודי התווך של ההתישבות הקיבוצית בישראל.

יזהר נזכר בחיוך בסבו יושב על הכורסה בביתו בקיבוץ רמת יוחנן, סיגריית "אירופה" ניצחית נעוצה בין שפתיו והוא נוקש בציפורניו על ידיות העץ של הכורסה. תראו איזה יפות הידיות האלה, למרות שפעם, מישהו, ללא סיבה מיוחדת, כיסה אותן בצבע שמן חום כעור.

הכורסה, שעמדה שנים באחסון, נותרה במצבה המקורי משנות ה50 עם בד דוקרני ומלא אבק, עם מלא מסמרים וקפיצים שבורים. היא הגיעה אלי בשלב ראשון לפירוק. הפשטתי אותה מהריפוד שלה ובדרך צילמתי את בולי הצנע שהסתתרו שם.

ואז היא הגיעה לבית המלאכה של שי וזה מה שהוא עשה לה

שי משחזר רהיטים עתיקים וזה אומר השתלות עץ ופורניר, תיקונים וחיזוקים של תשתית העץ, פוליטורה בשיטה מסורתית, גילוף וחריטה, שחזור של חלקים חסרים או שבורים ועוד.

שי עובד בתשוקה רבה למקצוע שלו ולאחרונה הוא חגג 20 שנה לבית המלאכה שלו "אז" הנמצא ברחוב בנבנישתי בת"א.
שי אומר שהוא חלם להיות משחזר רהיטים מילדות ובבגרותו הוא החליט להגשים את החלום ואי שם בסוף שנות ה80 בעודו בן 22 הוא התחיל כשוליה בבית מלאכה לשחזור רהיטים.

שי אומר שהיה בר מזל להגיע לאותו בית מלאכה שהיה הטוב ביותר בארץ באותה תקופה. 3.5 שנים הוא עבד קשה ולמד את רזי המקצוע ואז לקח לו עוד שנה של טיול בעולם להחליט שזה התחום שאליו הוא הולך להתמסר ליתרת חייו. וכך, ברגע מסוים על ההמלאיה בהודו, הוא הבין שכן, זהו זה, זה מה שהוא רוצה לעשות ומאז, כבר 20 שנה ככל שהאתגר גדול יותר, שי מבסוט יותר. השירות של שי הוא לא לכל רהיט ולא לכל כיס, אבל כשתגיעו אליו תדעו שהרהיט שלכם בידיים הטובות ביותר.

הכורסה חזרה אליי חזקה ויפה מאי פעם. שימו לב לצבע הטבעי והברק של העץ, זוכרים מה היה שם קודם?
הבד לכורסה נבחר ב'עילית' אבל לפני הבד הייתי צריכה למעשה לבנות את התשתית הפנימית, כל מה שמתחת לריפוד, מחדש.

לקדר שמקיף את הכורסה מלפנים ומאחור נבחר בד פסים מאותה סדרה שיתן פה איזה טוויסט קטן בעלילה.

בשביל הכיף הכנתי לענת ויזהר כרית מאותו בד פסים שיוכלו לזרוק על הספה ומזל שהיא נשכחה אצלי בסטודיו והיתה לי הזדמנות נוספת לפגוש את יזהר, לשמוע ממנו עוד על סבא שלו המיוחד ולשמוע גם שאימו, שלמעשה גדלה בבית עם הכורסה הזו, התרגשה מהתוצאה הסופית עד מאוד! אז מה עוד אפשר לבקש? (-:

*Mike & The Mechanics - The living Years