*Walk LiKe an EgyPtian

כמו שהבגד עושה את האדם, ככה לפעמים יש מקרים שהבד עושה את הרהיט, ממש כך. לזוג הכורסאות שמככבות היום בפוסט, נבחר בד מאוד מוצלח ולא צפוי שעושה את ההבדל.
אלה זוג הכורסאות של נורית ואביב, כורסאות קטנות, משהו בין כסא לכורסה, לחלוטין וינטאג' בטעם של פעם עם הרגליים המחודדות שכל כך אופנתיות עכשיו.

והן היו מרופדות בבד קטיפה ישן שהיה אי אז בחירה מאוד צפויה והולמת לכורסאות מהסוג הזה. 

הבד שהזוג בחר ב"דנדו" בנחלת בנימין הוא בחירה נועזת לא רק בגלל השחור\צהוב הדרמטי אלא גם בגלל הפרינט המודרני.

אבל רגע רגע לפני שתציצו בעוד תמונות מגרות של ה"אחרי" תרשו לי לתת לכם הצצה לתהליך העבודה

ככה זה נראה אחרי שמפשיטים את הריפוד הישן, והספוגים הישנים מתפוררים וכרית המושב הקודמת הולכת לפח, מתחילים הכל מחדש, מי שיצא לו להיות בסדנת הריפוד שאני מעבירה למד כבר על ספוגים ואקרילן ועל התהליך שהרהיט עובר לפני שהבד מולבש עליו - יש שם לא מעט עבודה.

וככה זה נראה אחרי, בבד הספציפי הזה עבדתי קשה כדי למרכז את הפרינט ולדאוג שהכורסאות תהיינה זהות מקדימה וששתי הידיות תהיינה אותו דבר, כלומר יהיה עליהן אותו מקטע של הפרינט ממוקם באופן זהה ע"ג הידית.

ובצד האחורי הרשיתי לעצמי קריצה קטנה והנחתי את הבד בכיוונים שונים - שמים לב?

כמה שהבד עושה את ההבדל, לא ככה?

*The Bangles - Walk Like An Egyptian

בוקר של השראה בסטודיו שלי

השבוע היה לי העונג לארח בסטודיו שלי אירוע מיוחד במינו, שסבב סביב יצירה ועבודת יד, בשימוש בכלי עבודה מגניבים ולא שיגרתיים בעליל.

זה היה אירוע של חברת "לדיקו" שמייבאת ארצה (בין היתר) את כלי העבודה של בוש BOSCH ודרמל DREMEL.

לאירוע הוזמנו בלוגריות ועיתונאיות, נשים בעיקר (היו גם 2 גברים אבל ברור מי כאן המין השולט) במטרה לחשוף ולתת הזדמנות לגעת, להפעיל וליצור עם כלי העבודה הנהדרים שמאפשרים להכין בבית פרויקטים מגניבים ממש כמו שכולכם רואים בפינטרסט, אינסטוש, בלוגים ויתר השראות האינטרנט שכיף כל כך לצלול אליהן..

ליום אחד הסטודיו שלי הועמס בכל טוב שממש עושה לי את זה: מברגות, מקדחות, מסורים וגולת הכותרת - המולטי טול של דרמל - חיה רעה ורוטטת שמתחברים אליה כל מיני ראשים שכולים לכרסם, לחרוץ, לחרוט, לשייף ועוד ועוד, יש מבחר עצום של ראשים שמתחברים לכלי הזה, רק לבחור... 

אנחנו באמת חיים בעידן שיצירה ובניה של פרויקטים הפכו להיות נגישים מאי פעם - אצלכם בבית, לא צריך יותר מידי - השראה יש בשפע בפינטרסט, סרטונים והדרכות - לכל מה שתרצו ביו טיוב, רעיונות להעתיק וליישם עם או בלי הטוויסט הקטן שלכם יש בעשרות בלוגים ויש כמובן אופציות רבות לחומרים, כלי עבודה, שכלולים והמצאות.   

 הרעיון שגם לאישה תהיה בבית מברגה\מקדחה, איזו משייפת חשמלית, אולי ג'קסו וכמובן אקדח דבק חם, זה ממש לא הזוי. הדרמל למשל הוא ממש מסוג הדברים שעד שלא החזקתם אותו ביד ונתתם לו לרטוט את דרכו לתוך חתיכת עץ, לא ידעתם בכלל שזה בדיוק הכלי שהייתם צריכים להגשים את משאלות הפינטסט שלכם.

אז השבוע, באירוע של לדיקו קיבלנו את ההזדמנות הזו - דנה ישראלי האחת והיחידה העבירה לנו סדנת יצירה לבניית מדף עץ, ואת הקישוט - צרבנו ע"ג העץ במלחם של דרמל. 

את הצדדים של המדף חתכנו במסור נימה שולחני של דרמל - תראו כמה הוא קטן וקומפקטי, יש לו מסורית גמישה ופשוט הולכתי את קרש העץ לפי הקו שציירתי בתנועה חלקה ונטולת מאמץ. 

אח"כ אפשר לשייף את העץ - כן, כן, במכשיר המולטי טול של דרמל.

היתה יצירה מספקת וכייפית, האנשים הטכניים של לדיקו ליוו אותנו בתהליך וענו על כל השאלות שלי ושל יתר המשתתפות הסקרניות (אז איזו מברגה כדאי לי לקנות??)
את המוצרים של בוש ודרמל מוכרים בנקודות מכירה שונות ברחבי הארץ, כדאי דווקא לגשת לחנויות של אספקה טכנית בהן יש אנשי מכירה שיוכלו לייעץ ולתת הדרכה מקצועית ולא לרשתות דוגמת הום סנטר ואייס, חשוב מאוד לדעת מה קונים ואת שלל האפשרויות שהכלי נותן.
ללדיקו יש דף פייסבוק "לדיקו עשה זאת בעצמך" ואני ממליצה להכנס ולשאול כל שאלה, אם כבר משקיעים בכלי עבודה, כדאי לקנות מוצר טוב שיחזיק לאורך שנים ואני ממליצה מנסיוני האישי על הכלים של בוש, איתם אני עובדת בסטודיו.

*All about that BaSS

עם כל החגים שעברו (כבר שכחנו...) הצטברו אצלי כמה וכמה פרויקטים מקסימים שעברו תחת ידי בסטודיו וטרם הספקתי לחשוף. 

שתי הכורסאות שאיתנו כאן היום הן כמובן וינטאג' מקסים ובשתיהן הוחלט לרפד את הכורסה בבד אחד ואת כרית המושב בבד אחר, נועז.

אז אתחיל בכורסה של מיכלי, אחותי הקטנה לנצח ושל בעלה חגי. כשמיכלי הביאה את חגי להכיר את המשפחה, אחד הדברים הראשונים שחיברו ביננו, היתה אהבתנו המשותפת לוינטאג' ופריטים ישנים. 

לכבוד מעבר לדירה חדשה, הגורל זימן לחגי פגישה עם כורסת וינטאג' מקסימה בחניון של בניין.

זו באמת כורסה מהממת, עם ידיות שעפות באויר. העץ שהיה צבוע שחור שויף ע"י חגי בעבודה קשה, הוא גם תיקן כמה חיבורי עץ שבורים והביא את העץ למצב תקין ומקסים - שימו לב לרגליים - למגפונים הקטנים בצבע שחור.

את הבד הלכנו יחד לבחור ב"דנדו" כמובן. היה כיף להסתובב שם בין הגלילים ולחשוב על שילובים אפשריים. אני תמיד אומרת שבכורסה אפשר קצת יותר "להשתולל", כל אחד לפי טעמו כמובן, ולשמחתי - אחותי זרמה איתי ובחרנו בדים שהם גם סולידיים כמוה וגם עם טוויסט של צבע והומור בשביל הכיף.

קדר מאותו בד של הכרית מסתובב סביב כל הכורסה ועושה לה מסגרת יפה
 
לכרית המושב החדשה יש כמובן רוכסן לשליפה לכביסה. יצא מקסים, הייתי מאמצת אותה בכיף! מיכלי וחגי  תתחדשו!!

והנה בהמשך ישיר ובאותו עניין - הכורסה של מורן, כורסת וינטאג' מקסימה משוק הפשפשים. 

היא היתה מרופדת בבד כל כך יפה, ירוק עז וחי , קטיפה עם תבליט של עלים, אין היום בדים כאלה...כשהתחלתי לפרק אותה, גיליתי בפנים עבודת יד של פעם, מלא מלא מלא מסמרים, נעוצים במרווחים שווים ומדויקים, לא יכולתי שלא להעריץ את העבודה המדויקת הזו של פעם, לפני שהיו אקדחי סיכות...למרות שאכלתי מרורים להוציא את כל המסמרים האלה

את הבדים מורן בחרה ב- דומיין ברחוב הרצל - הבד הצהוב, שאם תסתכלו מקרוב, תראו שיש לו תבליטי מעוינים יפים, והבד של הכרית מקולקציית קוקאשי של שכטר - בדים בדוגמאות גיאומטריות יפניות.

 את ידיות העץ היפות ורגלי העץ שייפתי וצבע,h בלכה מגוונת שהחזירה לעץ הדהוי את גוון האגוז העמוק שלו. זה גם מאוד מחמיא לבד הבהיר.

בכרית המושב החדשה יש קדר מאותו הבד שמסתובב סביבה, זה הופך את הכרית ליותר קופסתית, אני לא בטוחה שאהבתי, אבל מורן ממש ממש רצתה. 

בסופו של דבר, הבד היפני מקפיץ את הכורסה ונותן לה שיק מודרני, אני מתה על השילובים האלה, לאו דווקא המובן מאליו.

*Meghan Trainor - All About That Bass