זהו סיפור על 2 כורסאות תאומות שמצאו בית חדש. כשהן הגיעו אליי הכורסאות נראו ככה
מלא מלא פוטנציאל, וינטאג' אמיתי , מפואר ומגונדר - תראו את הידיות היפות...
המצב - כמובן, היה מזעזע, העץ היה דהוי ויבש, ריפוד מתפורר, אין כריות מושב, אבל מלא פוטנציאל. במשענת הגב השתמרו הקפיצים המקוריים שדרשו חיזוק קל ואז זה נהיה כל כך נוח, אין דברים כאלה. למרבה השמחה, גוף הכורסאות היה יציב ואיתן וכל מה שנדרש היה קוסמטיקה - צביעה מחודשת של העץ בפיגמנט עז צבע וכמובן ריפוד מחודש.
הייתם מצפים (אולי?) שייבחר להן בד צבעוני, תוסס, שיהלום את הצורה המיוחדת, אני לפחות ציפיתי וכך גם דניאל מבדולינה שהביא אליי את הכורסאות לאחר שנקנו ממנו. רעיונות ססגוניים עפו באויר, שילובי צבעים ובדים... אבל הזוג שקנה את הכורסאות בחר אחרת
ברגע הראשון זה היה מבאס, חלק מהכיף שלי בעבודה הוא לצפות מחדש את הרהיט בבד מלא אופי ובטח ובטח כשמדובר בבד מבדולינה... אבל כשהתהליך הסתיים...ואפשר היה לצפות בשתיהן יחד, מושלמות
יש מצב שזו היתה בחירה נכונה, כזו שהולמת את הכורסאות ומאפשרת לצורה היפה לבלוט
בדף הפייסבוק של בדולינה היה על כך דיון סוער, הדעות, להפתעתי, היו לטובת הבחירה השקטה, אולי בגלל שכשרואים את התוצאה והיא כל כך יפה, קל להתמסר לה.
*Grover Washington Jr. - Just The Two of Us
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה