יום ראשון, 25 באוגוסט 2013

*You gotta Be

היום אני נרגשת לחשוף בפניכם את הסדנה החדשה בסטודיו.
רמזתי כאן כבר בעבר על סדנאות חדשות שמתבשלות אצלי בסטודיו, למעשה לפני כחודשיים שלושה יצאתי למסע למציאת סדנאות חדשות ומקוריות שיתקיימו במתחם הסדנאות DIY WONDERLAND בסטודיו שלי .

אני (עדיין) בחיפוש אחר סדנאות יצירה מקוריות, סדנאות שנותנות טעימה מתחום יצירתי ומסקרן ויוצאים מהן משולהבים, עם ראש מלא השראה וחשק לעוד, סדנאות שישמחו ידיים ימניות ויפתיעו ידיים שמאליות, סדנאות שבתומן יוצאים עם פריט מעשה ידיכם והוא מקור לגאווה וסיפוק. 
כמו סדנת הרפדות שלי אבל בתחומים אחרים ושונים. פגשתי במסע הזה כמה נשים יצירתיות ויוצרות בתחומים שונים והתחלנו לגלגל רעיונות. חלק לא הבשילו וחלקן בדרך, כבר ממש תיכף כאן. והנה הסדנה הראשונה יוצאת לדרך:

במסע הזה התוודעתי למיטל קוממי שהיא מעצבת ואומנית אוריגמי, לא אוריגמי שמקפלים פיסת נייר לצורה של חיה, אלא אורגמי אחר שמתבסס על פריסה גיאומטרית של צורות והופך את הנייר מדו מימד לתלת מימד, אבל BIG TIME! מיטל עושה הרבה דברים מדהימים וביחד פיתחנו את הסדנה הזו:

בסדנה הזו כל אחד יכול ליצור גוף תאורה, אהיל של ממש בטכניקה הזו. בתום הסדנה כל אחד ייצא עם גוף תאורה מוכן, אפילו עם כבל חשמל ובית נורה מוכנים לתלייה בבית.
גופי התאורה האלה הם ה-דבר החם בכל מגזיני העיצוב ומתכתבים עם הטרנד הגיאומטרי הלוהט ביותר בימים אלה. 
אז מה אתם אומרים - סיקרנתי אתכם? רוצים לקרוא עוד? 
הכנסו ללינק שיביא אתכם לדף הסדנה באתר של DIY WONDERLAND  ותמצאו את כל הפרטים ואני כאן לכל שאלה או התייעצות וכמובן להרשמה. 

תאריכים בספטמבר לסדנה:
יום ו' 6.9 בשעה 10:00 (מיד אחרי רוה"ש)
יום ג' 17.9 בשעה 18:00
יום ו' 27.9 בשעה 10:00
להרשמה:
אביבית – 054.2223228
avivitp@gmail.com

הסדנה מתקיימת בסטודיו מלא ההשראה DIY WONDERLAND בתל אביב. 
זה הזמן לקום מהמחשב, לצאת מהשגרה ולבוא לכמה שעות של השראה, עבודת יד ויצירה מלאת סיפוק.
אז אני מזמינה אתכם לקחת את הענינים לידיים, לפנות כמה שעות לכיף אמיתי, להזמין חבר\ה או לבוא לבד, להתארגן כקבוצה ובכל מקרה אפשר להתקשר, לשאול כל מה שעולה על דעתכם ולשריין מקום באחת הסדנאות הקרובות. יהיה כיף!

*Des'ree - You Gotta Be

יום שני, 19 באוגוסט 2013

Happy EndinG

טוב, כמובן שמעצם העיסוק שלי והאהבה שלי למקצוע שבחרתי, אני אוהבת רהיטי (ופריטי) וינטאג', זה ברור, לא? הכורסה שאני כותבת עליה השבוע היא בדיוק התמצית של מה שאני אוהבת כ"כ בוינטאג' הזה.
תראו - עיצוב הורס, שאין דברים כאלה - יש? יש. תראו את הרגל מאחור, את הגב הגבוה והמלכותי הזה ומה שלא ככ רואים בתמונה ויתברר בתמונות ה"אחרי" אלו התיפורים המיוחדים שיש שם. עיצוב מדהים שאין היום, אתם מסכימים? 
מה עוד הופך פריט וינטאג' לאהוב? ובכן, סיפור משפחתי זה תמיד נחמד. גם כאן - הכורסה היתה שייכת לסבים של עדי בעלת הכורסה, היום כשהיא אישה צעירה ובעלת משפחה, היא החליטה לחדש אותה ולהציב אותה בסלון ביתה היפה (יש תמונה תיכף).
כשאבא של עדי (הבן של בעלי הכורסה) בא לאסוף אותה, הוא מאוד התרגש והעלה מזכרונו שהכורסה נקנתה אחרי מבצע סיני (שנת 1956) בחנות רהיטים בחיפה, על הכרמל. 
בגב של הכורסה יש תיפורים עמוקים שנותנים לגב צורה יפה, היה לא פשוט לשחזר את זה (המון עבודה) אבל זה היה שווה, לא הייתי מוותרת על זה.
 הבד נרכש בשכטר, המשבצות הן נצחיות וצבע הטורקיז מקפיץ אותו אל על.
את הבד הישן עדי ביקשה לשמור ויש מצב שמפיסת הבד של הגב האחורי, שנותר במצב יחסית טוב, ניתן לתפור כרית קטנה, ככה למזכרת.

 אחרי כל ההתרגשות, עדי ועילי שלחו לי כמה כמה תמונות של הכורסה בבית שלהם, שלא התפלאתי לראות שהוא צבעוני ויפה (מתה על הדלת הצהובה)
 __
עוד סיפור עם סוף טוב הוא ההדום של לירז, שהיתה בסדנת ריפוד שלי אחרי שבעלה קנה לה את הסדנה כמתנת יומהולדת. אחרי הסדנה היא הביאה אליי את הדבר הזה
הדבר הזה היה פעם הדום, מבית טוב אפילו, שעמד כנראה חורף או שניים בחוץ ואז נזרק לרחוב ושם הם מצאו אותו. ככה כמו שהוא הוא שימש אותם בחדר הילדים, לקרוא סיפורים והוא פשוט נהיה חלק מהחיים, כל כך חשוב שהם החליטו להשקיע בו ולהחזיר לו את הכבוד האבוד שלו.
 נכון שאי אפשר להכיר אותו? הייתי חייבת לתת לו במה ולחלוק איתכם כי לפעמים, באמת, יש פרויקטים שאני לא מאמינה... ואז מפתיעה את עצמי מחדש, וזה ממש ממש נחמד.

*MIKA - Happy Ending


יום שני, 5 באוגוסט 2013

*Go your oWn way

שלל פרויקטים מענינים בסטודיו, סדנאות חדשות שמתפתחות ובוקעות מהביצה ואני לא מספיקה כל מה שאני רוצה. פתאום גיליתי את שני הפרויקטים האלה שעשיתי כבר לפני זמן מה והם חיכו לתורם בסבלנות, אז הנה הם, תנו בכפיים.

ראשונה היא הכורסה של וורד. לוורד יש סטודיו יפה בשכנות אליי ובכל פעם שביקרתי אותה, נזפתי בה על הכורסה היפה, שנטושה לה בגינה בחוץ, בשמש. אפשר לראות כמה דהה הבד שלה וגם העץ היה במצב מחפיר.
בסוף זה עבד, ורד הכניסה אותה פנימה, שייפה לה את הצורה וחידשה את העץ ואז היא הגיעה אלי לריפוד. 
את הבד המקסים, בד ריפוד סופר איכותי ומיוחד רכשתי עבורה ב"עילית". לגב יש צורת לב מאוד מיוחדת עם קדר שהולך מלפנים וגם מאחור. הקדר ממשיך גם סביב המושב ובבחירה אמיצה, הוחלט להרגיע אותו מול הבד המאוד נוכח הזה ולא לתת לו מקום בולט כמו שאני בדר"כ אוהבת.
עדיין רואים אותו, לא? אני חושבת שהבד הכחול משתלב כל כך יפה עם העץ המחודש הכהה. קלאסי.

הפרויקט השני זו הכורסה של מיקי שבאה עם הדום תואם. בהתחלה מיקי בא אליי עם כורסת סבא מעץ שהיה פשוט הרוס ובאמת, לא היה כ"כ משתלם לטפל בה. 'אין בעיה' אמר מיקי, 'אישתי רוצה כורסת וינטאג' בסלון וכך יהיה' ויום למחרת הוא בא עם זו.

מאיפה המעיין השופע הזה של פריטי הוינטאג' ההורסים? אתם קולטים את הכורסה המהממת הזו? מיקי אמר שזה מאמא שלו ולא יסף, חלפה לו איזו עננה בעיניים ולא חפרתי, למרות שממש רציתי. אם מיקי היה אישה כבר היינו מזילות דמעה יחד, אבל גברים, נו...
הבד הקיים היה יכול לעבור - פסים זה לנצח, אילולא היה שזור בו משהו גס, כמו שיער של חיה והוא היה מאוד מאוד לא נעים למגע. איך מרפדים כורסה בבד כזה?? גם לפני 60 שנה זה היה כואב... מזל שעכשיו יש בדים נהדרים. 
מיקי ואשתו בחרו את הבדים  ב'רנבי', אני לא משתגעת על הזברה סטייל אבל לפחות הצבע האדום אמיץ וכייפי ושני הבדים אפשרו משחק מעניין של טקסטורות בכורסה. גם ההדום התואם זכה לשיפוץ העץ וריפוד מחדש.
מה שמיוחד בכורסה אלה הלוחות הצדדייים שנשלפים וכך, בניגוד למראה הסולידי שהיה קודם- הכל בבד אחד, הכורסה נהנית עכשיו ממראה לא שיגרתי ועליז.

*Lissie - Go Your Own Way