*Over My shoulder

הפוסט הזה מוקדש באהבה ליובל ויעל, זוג מקסים שהיה לי העונג שיהיו הלקוחות שלי בפרויקט גדול שכלל כמה וכמה פריטים ואח"כ עוד כמה פריטים. כשעבדנו עליו יעל היתה בשלהי ההריון הראשון שלה ושניהם נרגשים ומצפים, אני מניחה שעד כה הבייבי שלהם כבר נולד ומכאן אני שולחת לכם נשיקות ומזל טוב.

הפרויקט הראשון שאני רוצה לחשוף הוא כסאות פינת האוכל. סה"כ ארבעה, 2 מכל סוג.

אלו כסאות מבית היוצר של "אבולפיה", מפעל שאחראי לרבים מהכסאות האלה, מרופדים בויניל עתיק יומין ובפנים מעין שכבת צמר גפן שאני קוראת לה 'האבק שטאטאו מהחנות באותו יום' ובקיצור, בהתאם לשנות הצנע שבהן הם יוצרו, לא נוחים בעליל. הכסאות אלה נקנו ע"י יובל ויעל בשוק הפשפשים ויש גם שולחן תואם.

כאלה יש לרבים בארץ, אבל לכמה יש כאלה כסאות?

וכאלה

שוק טוטאלי זו התחושה שהיתה לכל מי שראה אותם במהפכם. בחירה סופר מוצלחת של בד (מבדולינה), צביעה עם קריצה (רחלי שעושה יופי של עבודה) והקדר, הו הקדר....

אלה כסאות שיותר יפה להסתכל עליהם מאחור... שזה טוב כי כסאות פינת אוכל פונים למרכז החדר עם הגב

 לכסאות מהסוג הזה יש פטנט שרק רפדים מארץ יקה פוץ יכלו להמציא – החיבור של משענת הגב לגוף הכסא הוא נסתר ומבפנים, מה שאומר שאת כל עבודת הריפוד של הגב עושים כשהוא כבר מחובר לכסא, זה לא הכי נוח ובעיקר מצריך פתרון יצירתי לחיבור האחורי. בעבר עשו שם מסמרי פלסטיק עגולים כאלה, היום אני בוחרת ברוב המקרים לתפור קדר מסביב, כן- כל זה תפור ביד, בחוט ומחט. זה יפה, זה יקר אבל זה כל כך שווה את זה.

 כל הכסאות גם רופדו מחדש בשכבות ספוג מפנקות שהופכות את הכסא לאממ...נוח. הנה כל החבורה יחד בצילום קבוצתי מחוץ לסטודיו

יובל ויעל היו פשוט מקסימים וצילמו לי את כל הפריטים שעשינו יחד במקומם הטבעי בבית, אז הנה פינת האוכל, יחד עם השולחן התואם.

* Over My Shoulder - MiKa