הסיפור על הספסל של ליאת הוא ממש סיפור סינדרלה.
היא חילצה אותו מבית סבתה בחדרה אחרי שנים ארוכות של עמידה במרפסת פתוחה, חשוף לכל פגעי מזג האויר. הוא היה רעוע, רגל אחת שבורה לחלוטין ומצב העץ היה ממש ממש רע. זו התמונה שליאת שלחה לי עוד בשלב הצעת המחיר, הישר מבית הסבתא. החץ האדום מצביע על הרגל השבורה.
גם כשהיא החליטה לקחת אותו אליה ולהשקיע בשיפוץ שלו זה לא היה פשוט ונסיעה אחת עד חדרה הסתיימה במפח נפש כשאני מלווה אותה על הקו, כי הוא לא נכנס לאוטו.
עברו איזה 3 חודשים והזדמנות חדשה צצה והפעם - הצלחה, הספסל נכנס לרכב ונסע יחד עם ליאת הישר לביתה של רחלי, צבעית הרהיטים שם פורק, שופץ ונצבע בידיים אוהבות.
למעשה לא פגשתי אותו במצבו הראשוני וככה הוא הגיע אליי לסטודיו. העץ צבוע באפור בהיר יפה שליאת בחרה ושתי הפלטות של המושב והגב מחכות לטיפולי.
הספסל הוא גרסה מוארכת של כסאות המטבח של הפיפטיז. עם אותם מושבי וגבי ויניל דקים ולא נוחים ואותו מבנה של חיבור נסתר בגב, רק בגדול יותר.
כפי שאני נוהגת תמיד בבואי לטפל ברהיטים משנות הצנע, אני קודם כל מאבזרת אותם בשכבות ספוג רכות ומפנקות שיהיה נוח ואח"כ פונה לטפל בריפוד עצמו שבמקרה הזה היה כייפי במיוחד כי ליאת בחרה בד יפה, צהוב ושימשי מ make בדים.
גם שרפרף מטבח פשוט עם מושב פורמייקה שחולץ אף הוא מבית הסבתא, הפך את עורו, נצבע אף הוא בצבע אפור בהיר, קיבל ריפוד מפנק וקשה לדעת מה הוא היה קודם.
מאחור- במשענת הגב, בגלל החיבור הנסתר, הוספתי גימור של קדר כפול מאותו בד - זה "סוגר" את המשענת וגם מוסיף עוד עניין
מדובר באמת בפריט די נדיר וכך, מגרוטאה של ממש - דהוי ושבור, הפך הספסל הזה ל'פיס' שכל מי שעבר בסטודיו בימים שעבדתי עליו, לא יכול היה שלא להתלהב. גם ליאת לשמחתי אהבה מאוד את התוצאה ושלחה לי מאוחר יותר מקבץ תמונות של הדוגמן, החתול המהמם כמובן.
*Elkie Brooks - Sunshine After The Rain - שוב אני עם שיר נוסטלגי של שבת בבוקר אבל זה כל כך מתאים...
הוא מהמם!!!!
השבמחקהלוואי והיה לי כזה :)
מקסים!
השבמחקמקסים!
השבמחק