רק דיברתי בפוסט הקודם על כך שכל לקוחותיי הן נשים (מדהימות) והנה בפוסט הזה אני אספר על יריב והכורסאות שהוא הביא אליי וגם על הכורסה של חן שהגיעה בערך באותו זמן והיא קצת דומה. אז אל תפספסו אותה בסוף הפוסט.
אז נתחיל בזוג הכורסאות משנות ה60 שעמדו בבית הוריו של יריב בילדותו. יריב נולד אי שם בסיקסטיז ואילולא הוא חשף בפני את העובדה הזו, לא הייתי נותנת לו שנה מעל גיל 40. קלאס.
מתישהו בניינטיז, הכורסאות עברו ריפוד מחדש בפרווה סינטטית, גם לי זכור שזה היה משום מה אופנתי. וככה קיבלתי אותן
עם השנים הכורסאות פוצלו בין יריב ואחיו אמנון, אחת עמדה בביתו התל אביבי של יריב והשניה עמדה וסבלה מציפורניו של חתול בביתו של אמנון.
ועכשיו לכבוד הדירה החדשה של יריב, הוחלט לאחד בינהן ולהחזיר זוהר לקדמותו.
כשהורדתי, במאמצים רבים, את הפרווה - זה מה שגיליתי שם, עם התווית המקורית של יצרן שבוודאי כבר נגוז מהעולם. הכורסאות היו מרופדות במקור בבד בצבע טורקיז עז, פעם בסיקסטיז היו מעיזים עם צבע ולא מפחדים מטורקיז, כתום, סגול וירוק.
כשהיא היתה פרוותית, כל מה שראיתי היה גוש פרווה... ככה התגלה לי שלכורסה יש מבנה מרתק עם קדר שהיה תפור מסביב לכל הכורסה. אז כמובן שהתאמצתי לשחזר עבור יריב את מה שהיה קודם. הבד השמח הזה מדנדו.
הכורסאות הגיעו אליי עם הכריות המקוריות שלהן מלפני 60 שנה. כמובן שעשיתי כריות חדשות שגם נראות יותר שארפ וכמובן יותר נוח. גם הרגליים של הכורסאות עברו שיוף ולכה חדשה להשלמת המהפך.
כששני האחים הגיעו יחד לאסוף אותן, הם מיד התיישבו עליהן. כל אחד בכורסה. בו זמנית. זה היה מהלך כל כך טבעי שממש יכולתי לדמיין אותם בנערותם יושבים בסלון של הוריהם ורואים טלוויזיה יחד. לא יכולתי להתאפק והוצאתי את האייפון וצילמתי אותם למזכרת שיהיה להם. זה היה מרגש.
והנה הכורסה של חן, שפשוט נחתה עליי יום אחד ושמחתי על כך מאוד. חן נמצאית בתהליך של שיפוץ סביבת המגורים שלה והכורסה הזו היתה חלק נכבד מהשדרוג.
חן הביאה בד הורס מ'קטיפה כחולה' בנחלת בנימין. אני אוהבת שלקוחות מרשים לעצמם להשתולל עם הבד בפריטים קטנים שיקשטו להם את הסלון. וכורסת הוינטאג' הזו יחסית קטנת מימדים.
גם כאן הכריות חדשות לחלוטין והרגליים ואלמנט העץ בידיות שויפו ונצבעו בלכה בגוון האהוב עליי - דבש עמוק.
הספקתי למסור לחן את הכורסה שעות ספורות לפני שהיא יצאה לנסיעת עבודה ארוכה בארה"ב הקפואה ושתינו היינו סופר מרוצות!
מה עוד אפשר לבקש?
* גירסה סופר מתוקה לשיר המהמם של אה-אה. ANNI B SWEET- TAKE ON ME
אז נתחיל בזוג הכורסאות משנות ה60 שעמדו בבית הוריו של יריב בילדותו. יריב נולד אי שם בסיקסטיז ואילולא הוא חשף בפני את העובדה הזו, לא הייתי נותנת לו שנה מעל גיל 40. קלאס.
מתישהו בניינטיז, הכורסאות עברו ריפוד מחדש בפרווה סינטטית, גם לי זכור שזה היה משום מה אופנתי. וככה קיבלתי אותן
ועכשיו לכבוד הדירה החדשה של יריב, הוחלט לאחד בינהן ולהחזיר זוהר לקדמותו.
כשהורדתי, במאמצים רבים, את הפרווה - זה מה שגיליתי שם, עם התווית המקורית של יצרן שבוודאי כבר נגוז מהעולם. הכורסאות היו מרופדות במקור בבד בצבע טורקיז עז, פעם בסיקסטיז היו מעיזים עם צבע ולא מפחדים מטורקיז, כתום, סגול וירוק.
כשהיא היתה פרוותית, כל מה שראיתי היה גוש פרווה... ככה התגלה לי שלכורסה יש מבנה מרתק עם קדר שהיה תפור מסביב לכל הכורסה. אז כמובן שהתאמצתי לשחזר עבור יריב את מה שהיה קודם. הבד השמח הזה מדנדו.
הכורסאות הגיעו אליי עם הכריות המקוריות שלהן מלפני 60 שנה. כמובן שעשיתי כריות חדשות שגם נראות יותר שארפ וכמובן יותר נוח. גם הרגליים של הכורסאות עברו שיוף ולכה חדשה להשלמת המהפך.
כששני האחים הגיעו יחד לאסוף אותן, הם מיד התיישבו עליהן. כל אחד בכורסה. בו זמנית. זה היה מהלך כל כך טבעי שממש יכולתי לדמיין אותם בנערותם יושבים בסלון של הוריהם ורואים טלוויזיה יחד. לא יכולתי להתאפק והוצאתי את האייפון וצילמתי אותם למזכרת שיהיה להם. זה היה מרגש.
והנה הכורסה של חן, שפשוט נחתה עליי יום אחד ושמחתי על כך מאוד. חן נמצאית בתהליך של שיפוץ סביבת המגורים שלה והכורסה הזו היתה חלק נכבד מהשדרוג.
גם כאן הכריות חדשות לחלוטין והרגליים ואלמנט העץ בידיות שויפו ונצבעו בלכה בגוון האהוב עליי - דבש עמוק.
מה עוד אפשר לבקש?
* גירסה סופר מתוקה לשיר המהמם של אה-אה. ANNI B SWEET- TAKE ON ME
אחלה פוסט וגרסה ממש מקסימה לשיר די מעצבן
השבמחקתודה
מרינה
אחלה פוסט וחידוש מרענן
השבמחקפשוט מקסים!! הלוואי והיה לי מה לשפץ............
השבמחקפשוט אליפות! יצאו מקסים, ריפוד הפסים ממש מפתיע עם הצורה המעניינת של הכורסא.
השבמחקואוו! מקסים!
השבמחק