סיפור כיסוי: *This Head I Hold hiGh

יום שני, 18 בפברואר 2013

*This Head I Hold hiGh

את השיר ההו-כה-מיוחד שמחכה לכם בסוף הפוסט הכיר לי חבר אמת ואיש יקר, יש לו יומהולדת היום - מזל טוב א' שתגדל לעוד מצוות ומעשים טובים.
וברכות גם למיכל שחידשה אצלי 3 פריטים ואני בטוחה שהבית שלה נראה שונה לחלוטין עם שלושתם. אז נתחיל בסקירה - פריט 1: כורסה עם מושב קפיצים שמיכל קנתה ממישהי, העץ היה צבוע חום ומתקלף והיו המון המון מסמרים (חלודים) שאני שונאת.

היה צריך עין חדה לראות את הפוטנציאל ומיכל, בחורה עם עין טובה, לא פספסה. היה לה חזון. ובחזון הכורסה הופכת להיות רכה ועדינה, בצבעים בהירים ללא הפרעות מיותרות בעין ואז, כשתמצא את הכרית הנכונה, זו שיהיו בה עוד צבעים, רצוי כזו העשויה ממפית בד ישנה, היא תנוח על הכורסה בתיאום מושלם.

בינתיים שלב א של החזון - מראה רך בצבע אפרפר\תכלת מעושן בצביעה אטומה וחלקה. ביצוע מושלם של Rachella . את המסמרים הדוחים החלפתי בקדר כפול - אפשר לראות כאן בקלוז אפ.

הקדר הכפול מקשט גם את גב הכורסה (מקשט וגם מסתיר את הסיכות כמובן )

ועכשיו לפריט 2 : כורסה מרובעת ומאוד 'פיפטיז' עם רגלי קונוס ארוכות ודקות, אני מתה על הניגודים האלה שהיו פעם - בין המראה הקופסתי לרגלי האלגנס האלה. אבל היא היתה מאוד זנוחה והמראה כולו זעק "מהפך!" מזל שמיכל הקשיבה והביאה גם אותה אליי.

לכורסה לא היו כריות גב ומושב ועשיתי לה חדשות ואם הבד הזה נראה מוכר, זה לא סתם - מיכל קנתה את הכורסה ואהבה את המראה המרובע שלה ודמיינה אותה מיד בבד הזה של 'דנדו'

את הרגליים שייפתי עד זרא וצבעתי באגוז דבש שאני אוהבת.

ולסיום - מיכל בחרה מאסופת הפריטים למכירה בסטודיו את השרפרף העזוב הזה - בחיי שהיא דגה אותו ממעמקי הערמה, מיד היה לה חזון מה יעמוד עליו ואיך הוא יראה בבית שלה, תענוג.

אז השרפרף הפך לשולחן צד שימושי ביותר באמצעות פלטה חדשה - ישרה וקצת יותר גדולה, וגם הוא נשלח לצביעה אצל רחלי, בצהוב חלמון האהוב עליי עם מגפיים בצבע שמנת ויצא כמו חדש!