כהרגלי לאחרונה, אני "משדכת" בין שני פרויקטים בפוסט אחד. לפעמים זה קשור כמו בפוסט האחרון ולפעמים לא.
פשוט, עוברים בסטודיו כל כך הרבה פרויקטים יפים ויש רק פוסט אחד בשבוע וחבל, פשוט חבללל שלא יקבלו במה.
אז הפעם שתי כורסאות יפות, וינטאג' אמיתי ומעורר תאבון.
נתחיל בכורסה של מורן. אחת מזוג אבל היא די רחבה וגדולה ומורן, שגרה במרכז ת"א החליטה כרגע להקדיש את מירצה וכספה לאחת בלבד.
זו כורסה סופר מיוחדת שייחודה בכך שהידיות כאילו צומחות מתוך הריפוד. זה מצריך תפירה ידנית מטורפת וכבר ראיתי חידושים שויתרו על האלמנט הזה מפאת עצלות או טיפשות אבל זה כל כך שווה את זה!
העץ עבר פוליטורה מחודשת וגם הקפיצים המקוריים שומרו ונקשרו מחדש כך שהכורסה נהייתה סופר סופר נוחה. רואים את ההבדל בצורת המושב? מקעור לקמור.
מורן מעידה על עצמה כבחורה סולידית שלא חורגת מגווני החום או השחור ואז היא בחרה בד מדהים בmake בדים, ומרוב שהיא נבהלה מעצמה ומהצבעוניות הפתאומית הזו שהשתלטה עליה, החלטנו להשקיט את הענין והמצפון בבחירה בבד ריפוד חלק לשוליים. בחרנו בד ריפוד של "עילית" בצבע ירוק זית עמוק שמשתלב עם הגוונים הכהים בבד הצבעוני.
גם הקדר (זו צינורית הבד העגולה שסביב המושב והגב) הוא בבד הירוק.
קלוז-אפ לידית ש"צומחת" מותוך המושב.
כרית הגב פשוט יושבת על העץ, ללא חיבור. לאלוהי העיצוב אי שם בפיפטיז פתרונים למה, אבל יש לה צורה סופר מיוחדת והיא יפה גם מאחור.
ונעבור ללקוחה מקסימה נוספת ולכורסה היפה שלה אבל נישאר באותה תקופת זמן פחות או יותר.
זו הכורסה של נעמי, בעצמה סבתא לנכדים וכששאלתי מהיכן הכורסה היא חייכה בשובבות ואמרה "גנבתי אותה מאבא שלי". איזו מתוקה.
אז זו כורסה מקורית שנעמי גדלה איתה בבית. גם היא אחת מזוג אבל גם כאן בגלל בחירת הבד הצבעונית ועל כן נועזת עבורה, היא החליטה לחדש רק אחת בינתיים.
בתחתית הכורסה צילמתי משהו שטרם ראיתי - המון המון המון בולי מס צנע, אבל באמת המון. בדר"כ כלל יש 3 פה היו לפחות 20. זה כנראה אומר שהכורסה היתה סופר לוקסוס, לא? אם מישהו קורא את הבלוג ומבין משהו בכל ענין בולי הצנע על רהיטים, אני כל כך אשמח ללמוד על כך.
וזו הכורסה אחרי
הוספתי לה בשביל היופי והכיף קדר בצבע בורדו שתוחם את כל הכורסה מסביב וגם מאחור
פשוט, עוברים בסטודיו כל כך הרבה פרויקטים יפים ויש רק פוסט אחד בשבוע וחבל, פשוט חבללל שלא יקבלו במה.
אז הפעם שתי כורסאות יפות, וינטאג' אמיתי ומעורר תאבון.
נתחיל בכורסה של מורן. אחת מזוג אבל היא די רחבה וגדולה ומורן, שגרה במרכז ת"א החליטה כרגע להקדיש את מירצה וכספה לאחת בלבד.
זו כורסה סופר מיוחדת שייחודה בכך שהידיות כאילו צומחות מתוך הריפוד. זה מצריך תפירה ידנית מטורפת וכבר ראיתי חידושים שויתרו על האלמנט הזה מפאת עצלות או טיפשות אבל זה כל כך שווה את זה!
העץ עבר פוליטורה מחודשת וגם הקפיצים המקוריים שומרו ונקשרו מחדש כך שהכורסה נהייתה סופר סופר נוחה. רואים את ההבדל בצורת המושב? מקעור לקמור.
מורן מעידה על עצמה כבחורה סולידית שלא חורגת מגווני החום או השחור ואז היא בחרה בד מדהים בmake בדים, ומרוב שהיא נבהלה מעצמה ומהצבעוניות הפתאומית הזו שהשתלטה עליה, החלטנו להשקיט את הענין והמצפון בבחירה בבד ריפוד חלק לשוליים. בחרנו בד ריפוד של "עילית" בצבע ירוק זית עמוק שמשתלב עם הגוונים הכהים בבד הצבעוני.
גם הקדר (זו צינורית הבד העגולה שסביב המושב והגב) הוא בבד הירוק.
קלוז-אפ לידית ש"צומחת" מותוך המושב.
כרית הגב פשוט יושבת על העץ, ללא חיבור. לאלוהי העיצוב אי שם בפיפטיז פתרונים למה, אבל יש לה צורה סופר מיוחדת והיא יפה גם מאחור.
ונעבור ללקוחה מקסימה נוספת ולכורסה היפה שלה אבל נישאר באותה תקופת זמן פחות או יותר.
זו הכורסה של נעמי, בעצמה סבתא לנכדים וכששאלתי מהיכן הכורסה היא חייכה בשובבות ואמרה "גנבתי אותה מאבא שלי". איזו מתוקה.
בתחתית הכורסה צילמתי משהו שטרם ראיתי - המון המון המון בולי מס צנע, אבל באמת המון. בדר"כ כלל יש 3 פה היו לפחות 20. זה כנראה אומר שהכורסה היתה סופר לוקסוס, לא? אם מישהו קורא את הבלוג ומבין משהו בכל ענין בולי הצנע על רהיטים, אני כל כך אשמח ללמוד על כך.
וזו הכורסה אחרי
* Asaf Avidan - Different Pulses. מצמרר כמה שהשיר הזה יפה.
יפיפיות אמתיות והביצוע נראה(לעין האינטרנטית..) לעילה ולעילה.
השבמחקהדברים כאן כל כך יפים! אני נגנבת כל שבוע מחדש ומפנטזת על איך ייראו הכורסאות שלי פעם :)
השבמחקהכורסא של נעמי מעלפת. בכלל הדברים שלך מעלפים אחד אחד. יש לי ספה מהסיקסטיז שמתחננת למייקאובר, כשיהיה לי כסף אני כבר יודע למי לבוא :)
השבמחקיפיפה ,,,כל הכבוד על הכתיבה והביצוע :)
השבמחקאני פשוט מאוהבת בשני הריפודים, וואו!!!
השבמחקהראשונה מהממת. גם בחירת הבדים וגם הצורה שלה. אחת היפות לטעמי
השבמחקואווווווו, שתיהן מהממות!!!
השבמחקמדהים מדהים מדהים
השבמחק