תמיד מאוד מרגש לקרוא בעיתון סיפור על איזה אח ואחות שמצאו זה את זה אחרי שהופרדו לפני 50 שנה, כשהיו ילדים.. תמיד זה מלווה בהפתעה, שמחה והמון דמעות ובכי על הזמן האבוד. ומה כשמדובר בזוג כורסאות? כאלה שיד הגורל, אולי מוות או גירושין הפרידו בינהן ללא סיכוי נראה לעין להתאחד והנה, מתרחש לו צירוף מקרים, אולי אפילו נס. ובכן, אותי זה מרגש לא פחות...
שתי הכורסאות של רועי הן אחיות כאלה, אבודות. מי יודע כמה זמן היו בנפרד. כל מה שידוע זה שהן פורסמו ביד 2. באותו שבוע. האחת בקריית טבעון והשניה בהוד השרון ולא היה כל קשר בין המודעות.
האחת, שהיתה במצב קצת יותר מטונף ומוזנח עלתה לרועי 350 ש והשניה, שהיתה שמורה יותר עלתה 500 ש. רועי נסע לשתי קצוות הארץ לקנות את שתיהן והן באמת זוג, בטוח נולדו אי שם בפיפטיז באותה רפדיה.
אחרי ששתיהן היו אצלו הוא שייף להן את הרגליים ואת הידיות וחיכה עם הלכה עד שיבחר בד. חכם.
הנה הצצה נדירה לגוף של הכורסה - מה שקורה שם מתחת לריפוד. אצלי בסטודיו, תהליך הריפוד בכורסאות ישנות כאלה, כולל את הפשטת כל התשתית הפנימית הישנה של הכורסה ובנייתה מחדש. הכורסה הישנה תמיד מלאה באבק, ריחות ישנים ומלא, מלא מסמרים חלודים. עבודת נמלים.
לפעמים אני מקבלת אלי לעבודה כורסאות שעברו בעבר עבודת ריפוד עצלנית בה נותר הריפוד הישן על כל עשרות שנותיו ומעליו החדש ואז אני מפשיטה שכבות של שנים מהכורסה המסכנה, זה קורה לא מעט. אבל אני מעדיפה להוריד הכל ולהתחיל מחדש.
את הבד רועי בחר בגודס. גודס זו חנות שאני קוראת לה בחיבה "מאורת עלי-באבא". 4 קומות של גלילי בדים מגובבים בערימות, שירות עצמי ומחירים סופר זולים. המצאי - כמו בחנויות עודפים ויד שניה - עניין של מזל. לפעמים הגיע קונטיינר ויש שלל מטורף ולפעמים יבש. אבל תמיד האיכות מצוינת. הם מביאים בדים מאירופה ואם התמזל מזלכם, כמו רועי, למצוא בד מיוחד ויפה, שאמרו לו בחנות שהוא של ורסאצ'ה הום, אז ממש, אבל ממש שיחקתם אותה.
הכורסאות יחסית קטנות, נמוכות וברוח הפיפטיז - לא מאוד נוחות. הישיבה מאוד זקופה, ככה היה נהוג פעם. רועי, בחור גדול וגבוה לא ממש יכול לשבת בהן בנוחות. אבל הן יפות! לכורסאות כמובן עשיתי כריות גב ומושב חדשות.
את אשתו של רועי לא פגשתי, רק שמעתי אותו חוזר ואומר "אני מקווה שאשתי לא תהרוג אותי". שתבינו - הוא מצא ובחר את הכורסאות, נסע וקנה אותן, שיפץ, בחר בד, בחר צבע ללכה, הביא אותן אלי, החזיר חזרה לנס ציונה וכל הזמן הזה לא הפסיק לומר "אני מקווה שאשתי לא תהרוג אותי" #בעל אידיאלי (-:
שתי הכורסאות של רועי הן אחיות כאלה, אבודות. מי יודע כמה זמן היו בנפרד. כל מה שידוע זה שהן פורסמו ביד 2. באותו שבוע. האחת בקריית טבעון והשניה בהוד השרון ולא היה כל קשר בין המודעות.
האחת, שהיתה במצב קצת יותר מטונף ומוזנח עלתה לרועי 350 ש והשניה, שהיתה שמורה יותר עלתה 500 ש. רועי נסע לשתי קצוות הארץ לקנות את שתיהן והן באמת זוג, בטוח נולדו אי שם בפיפטיז באותה רפדיה.
אחרי ששתיהן היו אצלו הוא שייף להן את הרגליים ואת הידיות וחיכה עם הלכה עד שיבחר בד. חכם.
הנה הצצה נדירה לגוף של הכורסה - מה שקורה שם מתחת לריפוד. אצלי בסטודיו, תהליך הריפוד בכורסאות ישנות כאלה, כולל את הפשטת כל התשתית הפנימית הישנה של הכורסה ובנייתה מחדש. הכורסה הישנה תמיד מלאה באבק, ריחות ישנים ומלא, מלא מסמרים חלודים. עבודת נמלים.
לפעמים אני מקבלת אלי לעבודה כורסאות שעברו בעבר עבודת ריפוד עצלנית בה נותר הריפוד הישן על כל עשרות שנותיו ומעליו החדש ואז אני מפשיטה שכבות של שנים מהכורסה המסכנה, זה קורה לא מעט. אבל אני מעדיפה להוריד הכל ולהתחיל מחדש.
את הבד רועי בחר בגודס. גודס זו חנות שאני קוראת לה בחיבה "מאורת עלי-באבא". 4 קומות של גלילי בדים מגובבים בערימות, שירות עצמי ומחירים סופר זולים. המצאי - כמו בחנויות עודפים ויד שניה - עניין של מזל. לפעמים הגיע קונטיינר ויש שלל מטורף ולפעמים יבש. אבל תמיד האיכות מצוינת. הם מביאים בדים מאירופה ואם התמזל מזלכם, כמו רועי, למצוא בד מיוחד ויפה, שאמרו לו בחנות שהוא של ורסאצ'ה הום, אז ממש, אבל ממש שיחקתם אותה.
הכורסאות יחסית קטנות, נמוכות וברוח הפיפטיז - לא מאוד נוחות. הישיבה מאוד זקופה, ככה היה נהוג פעם. רועי, בחור גדול וגבוה לא ממש יכול לשבת בהן בנוחות. אבל הן יפות! לכורסאות כמובן עשיתי כריות גב ומושב חדשות.את אשתו של רועי לא פגשתי, רק שמעתי אותו חוזר ואומר "אני מקווה שאשתי לא תהרוג אותי". שתבינו - הוא מצא ובחר את הכורסאות, נסע וקנה אותן, שיפץ, בחר בד, בחר צבע ללכה, הביא אותן אלי, החזיר חזרה לנס ציונה וכל הזמן הזה לא הפסיק לומר "אני מקווה שאשתי לא תהרוג אותי" #בעל אידיאלי (-:
*Sister Sledge - We are Family. קלאסיקה משנת 1979
אבל רגע, איפה זה גודס? ספרי, ספרי...
השבמחקגודס זה בשארית ישראל 29, ליד בלומפילד
השבמחקאם אני הייתי אישתו הייתי מחבקת ומנשקת אותו שהביא לי כאלו כורסאות מהממות הביתה :)
השבמחק