אתם מאמינים שכבר נובמבר? עדיין כל כך חם בת"א ואני יושבת לי פה בגופיה. בא לי כבר חורף שזה ממש כואב...
זוג הכורסאות האלה הגיעו אלי אי שם בשלהי אוגוסט, השיפוץ שלהן כל כך התארך שבאמת כבר חשבתי שיהיה חורף עד שיהיו מוכנות. עם שתי נסיעות לחו"ל ובניהן החגים, בחירת בד שהתמהמה, שיפוץ של העץ ושל כל מערכת הקפיצים - זה היה אחד הרומנים הארוכים, אבל- היה שווה לחכות
דורית, שהיא גם גיסתי המהממת קנתה את זוג הכורסאות האלה ביד 2, ממש במחטף של רגע - ראתה, שלחה לי תמונה, אני אישרתי והיא מיד נסעה וקנתה אותן.
זוג כורסאות זו מציאה שווה יותר מכורסה אחת, במיוחד כשמדובר בוינטאג' - לא תמיד שתיים זהות שורדות ועל כן קשה יותר למצוא. למי שיש סלון גדול - זוג כורסאות מול הספה זה קלאסי.
אי שם בחגים נפגשנו דורית ואני לסיבוב קניית בדים שהיה קצר והחלטי - נבחר בד בשכטר בכמה דקות, התאמנו לו בד כחול לצדדים וקדר שחור ודרמטי שממסגר הכל.
כשפירקתי את הכורסאות גיליתי שהמראה היה מטעה וכורסה אחת מתוך השתיים היתה במצב רע מאוד - הקפיצים במושב שלה היו משוחררים לחלוטין, גב העץ שבור וכך גם הקפיצים בגב, ממש שבורים. הכורסה השניה היתה במצב טוב יותראבל זו הבעיה בזוג - חייבים לשפץ אותן אותו הדבר ולכן - כשהחלפתי את הקפיצים השבורים בגב בספוג, נאלצתי לעשות זאת גם בשניה, למרות שהיא היתה, כאמור, במצב וינטאג'י טוב (ביטוי שלקחתי מהעולם של ETSY ו EBAY). גם המושב שופץ לחלוטין, הקפיצים נקשרו מחדש וגם העץ עבר פוליטורה רעננה בגוון הדבש האהוב עליי.
בסופו של החידוש הארוך הזה, הן נסעו לביתן החדש בכפר סבא. דורית וליאור - תתחדשו, אני אוהבת אתכם.
very very like!
השבמחקאביגיל