*twist and shout

הפרויקט הבא הוא המחשה נוספת לכמה שבד יכול לשנות מראה של רהיט, של חדר של דירה שלמה.

גלית ירשה את סלון העץ הכבד הזה מדודתה, זהו סלון של פעם, שנות השבעים כזה, עץ מלא צבוע בלכה מבריקה וכהה. יש ספה של 3 מושבים ו2 כורסאות יחיד. הרבה רהיטים לדירת יחיד קטנה ומתוקה בשוק לוינסקי.

והם עוד היו מרופדים בבד קטיפתי, בורדו כהה עם המון המון כפתורים בגב. מבחינת מצבו הפיזי – העץ נראה מצוין, אופייני לרהיט שעבר במשפחה בידיים אוהבות ולא עמד בחוץ או הטלטל בין סוחרים. הספוג לעומתו היה גמור, רך כמו צמר גפן וחסר צורה.

גלית קנתה בדים בבדולינה כבר לפני חצי שנה, היא קנתה בדים מקסימים, צבעוניים בהשתלבות נועזת ואז היא עברה דירה, ובדירה היו מרצפות צבעוניות של פעם והיא חשבה לעצמה - האם זה לא טו מאץ? אבל הרצון לחדש בער בה וכשהיא נתקלה בבלוג שלי, היא פשוט ידעה שהגיע הזמן.

את כל הספוגים החלפתי, בדרך גם ויתרנו על העיקולים בכריות ליצירת מראה נקי יותר. את שלושת כריות המושב של הספה איחדתי לאחת גדולה – זה גם יותר נוח וגם נראה מודרני יותר, גם הכריות קיבלו מבנה יותר מודרני ונקי, ללא כפתורים אך עדיין במבנה שהולך עם הקשת של המשענת.

לשמחתי גלית ממש שכנה והיא אירחה אותי בביתה לסשן צילומים. לא היה קל לתפוס את הכל בשוט אחד בגלל מבנה הסלון, אבל עדיין היה לי חשוב לתעד את הפרויקט הגדול והמאוד כייפי הזה.

בעניין הכפתורים – זה באמת מקסים, אני מתה על זה. בפריטים כמו כריות גדולות או גבי מיטה שאני עושה הרבה, תפקיד הכפתורים הוא להחזיק את הבד שלא יזוז, הם גם מעבים את הנפח, נותנים מעין פאפי אפקט שכזה וכמובן מראה רטרו חמוד, אבל ! הבעיה שלהם על כריות היא שצריך להוציא אותם כדי לכבס את הכיסוי.

לא חשבתם על זה, אה?.... פעם גם לא היו תופרים רוכסנים לכריות אז זו לא היתה ממש בעיה, אבל מאחר ואני מאמינה גדולה ברוכסנים, כיסויים נשלפים וכביסות , כפתורים זה ממש ממש לא מתאים, כדי להכניס אותם צריך מחט ארוכה, חוט קשירה מיוחד ודיוק במיקומם המחודש, למי יש כוח לזה?

* Twist and Shout - ביצוע משעשע והזוי כמו שרק היפנים יכולים לעשות..