* I Should Be So Lucky

בוקר אחד קיבלתי טלפון ממיכל, לקוחה שלא הכרתי (לא מיכל מהפוסט הקודם), שהיא ממש בדרך אליי עם כסאות והדום שהיא מצאה ברחוב. וכך בלי לראות תמונה מראש ולתמחר כמו בדרך כלל היא הגיעה אליי עם שלל ממש שווה.
את כל ההתדיינות לגבי הבד והצבע עשינו בחוץ, בחום של 50 מעלות ברחוב, את מושבי הכסאות פרקתי במקום ועם גופי העץ היא המשיכה לרחלי הצבעית.
התמונה היחידה שיש לי לפני זה מרחלי, רגע לפני השיוף והצביעה.

המושבים היו ממש מרופטים, מתחת לבד החיצוני, נמצא בד אחר, מאוד וינטאג' ותשתית קפיצים רעועה ביותר שבאותו רגע החלטתי להפטר ממנה. זה מה שמצאתי בפנים עם המון המון מסמרים:

בכסאות בדר"כ חבל להשקיע בשחזור הקפיצים, עבודת קשירת הקפיצים היא מאוד מאוד מורכבת ולשים ספוג זה הרבה יותר פשוט, גם בכורסאות זה לא תמיד שווה, אבל לפעמים ממש כדאי.
זה מה שעושים היום במקום קפיצים - רצועות אלסטיות, שתי וערב ועליהן ספוג כחול איכותי.

אגב, עצם המצאותם של קפיצים במושב מראה לי, לכם ולמיכל שהמציאה שלה מאוד שווה ואלו כסאות עם וותק והרבה אופי ויופי לדעתי.
מלאכת הצביעה, בצבע שמנת עם שפשופים מאוד עדינים שהולמים את האופי הכפרי של הכסאות הופקדה בידיה המאוד מוכשרות של רחלי, אני אוהבת שהיא עובדת עם המון נשמה, ממליצה מאוד, הנה דף הפייסבוק שלה

וקלוז אפ לצביעה והדיסטרסינג העדין

וכל הכסאות יחד

מי שהיה תלמיד שקדן וקרא בהתחלה, בוודאי זוכר שהיה גם הדום בין שלל המציאות של מיכל (-:
ככה הוא הגיע אליי (שימו לב לגבשושיות), אלו קפיצים שהשתחררו לחלוטין ממקומם.

רק כשפרקתי את הבד הסגול גיליתי כמה יפה הוא מתחת

פתאום היה הגיון בכל העניין וזה נראה כמו משהו עם צורה ואיזה בד יפה של פעם, הא?

גם הבד החדש לא נופל ממנו, בד קאנווס עדין עם הדפס פרחים וציפורים מדנדו. לרגליים נתתי שיוף קל וצבעתי בלכה עם גוון, ממש טאץ קטן ואחרון.

כמה שווה למצוא מציאות ברחוב, תענוג!
*Kylie Minogue - I Should Be So Lucky