מי שקרא את העמוד "מה אני עושה כאן" פה בבלוג, יודע שאחת המוטיבציות הגדולות שלי בעיסוק ברפדות היא התרומה למיחזור, לחידוש. למקום הזה שמעודד אנשים לא לקנות חדש, אלא להשקיע בישן ובקיים ולחיות איתו. אני מאוד מתחברת לזה גם בחיי הפרטיים ומאוד אוהבת לקנות יד שניה ומשתדלת לרסן קניות מיותרות של מוצרי צריכה, בגדים, אוכל ומוצרי חשמל ובקיצור - כל מה שהפרסומות בכל המדיות מעודדות אותנו לעשות במסווה של השגת חיים טובים ומאושרים...
עמית יזם והקים את אתר האינטרנט "slow" -אתר שנותן במה לכתבות ומאמרים בכל תחומי החיים שמתקשרים להאטה. הזרוע המפורסמת ביותר של התנועה היא סלואו פוד אבל לא רק - סלואו מתקשר לפשטות, לצריכה מבוקרת, לקניה מבעלי מקצוע קטנים, למיחזור ובקיצור - לחזרה לכמה עקרונות יסוד שבמירוץ המטורף בו אנו חיים בעולם המערבי, קצת שכחנו, והאתר של עמית, מזכיר לנו מחדש איך אפשר לשלב את זה בחיים האמיתיים שלנו.
לכן, זה היה אך טבעי שהוא הביא אלי את הכורסה המיוחדת שלו, אותה הוא קנה בשוק הפשפשים לפני שנים וגם ביקש לכתוב עלי ועל התהליך באתר שלו.
זה היה משמח במיוחד כי הכורסה שעמית הביא אלי היא כורסת וינטאג' מגניבה שגם נפתחת למיטה! הא? מיד תראו.
כמו פרויקטים אחרים, גם לזה לקח חודשים ארוכים להתבשל - היינו בקשר כחצי שנה לפני והיה צריך לבחור בד ולחשוב על הובלה ובכלל - שזה יתאים לחיים ולסדרי העדיפויות. בסוף, זה קרה ויום אחד עמית והכורסה והבד החדש שהוא בחר הפציעו אצלי בסטודיו. יחד עם הכורסה, עמית הביא הדום שחברה שלו מסרה לו. שניהם נזקקו לרענון הפוליטורה וזו היתה הזדמנות לאחד אותם לצבע אחד, כהה ויפה. בהדום היו קפיצים ישנים, ניתן לראות היטב את הגבשושיות שנוצרו מהשתחררות הקפיצים וזה כבר דרש החלפה לספוג רענן וחדש.
הכורסה מהצד - כבר מדמיינים איך היא נפתחת?
מעניין שכל הקונסטרוקציה הזו מוחזקת על ידי שני צירים קטנים ורגליים שמתקפלות פנימה, הנדסת אנוש מרתקת ממש.
עמית רצה לרפד מחדש בבד קורדרוי (אחרי שהורדתי אותו מהרעיון המופרך של לשמר את הבד הקיים) זו בחירה קלאסית וגברית ובזכות שילוב שני צבעים נוצרה תוצאה נקייה אבל מענינת וצבעונית - מיד תראו.
זה ההדום - זוכרים את הצבע הקודם שלו?
את ההדום ואת מושב הכורסה ריפדתי בקורדרוי קטיפתי אפור ירקרק יפה ואת שני חלקי הגב בצהוב חרדל עם קדר אפור
כן, אני מאוד אוהבת לעשות את הקדר בצבע מנוגד ומאמינה שזו כמו מסגרת יפה שממסגרת את הרהיט, גם כאן, הקדר יוצר מסגרת והמשכיות בין חלקי הכורסה.
וככה היא נראית פתוחה למיטה. עמית אומר שכשבאים אליו הרבה חברים, זה משמש כספסל נהדר.
והנה הכורסה וההדום שעכשיו הוא תואמים - ביחד.
כמו שתכננו, עמית כתב עליי ועל התהליך שעברנו יחד פוסט מקסים באתר שלו - אתם מוזמנים לקרוא
*The Cure - Just Like Heaven
היי, שבת שלום. העבודות שלך מקסימות. קראתי במספר הזדמנויות על כך שבכוונתך לפתוח סדנאות ללימוד ריפוד. משהו באופק? אשמח מאוד להצטרף לסדנא/קורס כזה.
השבמחקהי אסנת.
השבמחקכל הפרטים מופיעים בדף הסדנאות כאן בבלוג ואת מוזמנת לשלוח לי מייל שאוכל לעדכן אותך אישית בתאריכי חודש יוני.
אביבית