*Modern loVVe

לונדון אהובתי, ההיית או חלמתי חלום?

עברו שבועיים וזה נראה מאוד מאוד רחוק. מיד כשחזרתי שקעתי חזרה במהירות בעבודה השוטפת, בסדנאות שהתחילו, בסגירת השנה אצל הרו"ח ובחיים בכלל... מזל שעכשיו אני פתאום חולה ויש לי זמן לעבור על התמונות ולברור את הטובות מתוכן לכאן.

זו היתה נסיעה קצרה שבאה זמן לא רב אחרי הנסיעה הקודמת ללונדון, שבמהלכה קיבלנו הזמנה ממארק וג'ולס, חברים יקרים, לבוא לחתונתם באפריל וידענו שנעשה הכל כדי להגיע להשתתף בשמחתם. גם כי הם כבר ילדים גדולים ומאוד שמחנו לשמוע שהם מתחתנים וגם, ובואו נודה על האמת, כמה הזמנות לחתונות של בריטים מגניבים אפשר לקבל בחיים? אז לא מפספסים.
בעוד עבורנו זו היתה זכות גדולה להיות מוזמנים לחתונה שהוזמנו אליה 60 איש גג, באחוזה עתיקה שהיא מלון בוטיק מחוץ ללונדון, גם למארק וג'ולס, מסתבר, זה מאוד החמיא שעזבנו הכל ובאנו כל הדרך מיזראל לחגוג איתם. אז יופי, win win כזה מזמן לא נראה במחוזותינו.

אבל קודם לונדון שציפתה לנו כולה שימשית ואביבית ולא איכזבה אפילו לא פעם אחת כל הסופ"ש הארוך הזה ושימחה מאוד את ליבנו ואף יותר מזה את לב הבריטים למודי הסבל מחורף קשה קשה שהיה.

כשהשמש יוצאת בלונדון (ובכל אירופה) הם לא מחכים רגע ופושטים על הגינות הציבוריות עם בירות ותפוצ'יפס, מתפשטים ומשתרעים בשמש.

הדבר החם ביותר שקורה בלונדון כרגע זו התערוכה של דיוויד בואי בV&A. זו תערוכת רטרוספקטיבה על פועלו רב השנים של דיוויד בואי, לא רק כזמר אלא בעיקר כפרסונה שעוד בשנות ה70 המוקדמות, כשפרץ לתודעה, עודד את האנשים להיות מי שהם ולא היה מוכן להתחייב אם הוא גיי או סטרייט, אם הוא מכאן או ממארס...

בתערוכה כמו תמיד בתערוכות ב V&A יש דגש על עיצוב וזה מסחרר: עיצוב הבמות בהופעות, עיצוב עטיפות האלבומים ובעיקר וזה השוס - תלבושות - בגדים ונעליים שדיוויד בואי עיצב במשותף עם מעצבים מובילים כמו אלכסנדר מקווין בזמנו. תלבושות מרהיבות, מיוחדות מושפעות מתרבויות רחוקות ובעיקר מהתלות - זה גבר? זו אישה? 

כל כך הרבה דמויות הוא החליף במהלך השנים וזה ססגוני וזה מרגש. התערוכה שהיא סולד אאוט לחודשים קדימה מאוד מרשימה ומושקעת, כמו שבלונדון יודעים לעשות. המון פירוטכניקה וטכנולוגיה מתקדמת. למשל, כל המבקרים חובשים אוזניות שבאמצעות סנסורים באולמות קולטים היכן אתה עומד ומשמיעים לך באוזניות את הסאונד המתאים למקום: שיר, הופעה, דיוויד בואי מדבר, סרט טלוויזיה מפעם. לא צריך ללחוץ על כלום וזה עובד כמו קסם. 

 היינו שם 3 שעות וזה היה קסום. David Bowie Is

למחרת כבר נסענו לחתונה. זה היה אירוע של 24 שעות שזוגות ישראלים שחתונתם עוברת תוך מספר שעות קצרות, אחרי כל ההשקעה האדירה, יכולים רק להתקנא באירוע מהסוג הזה.

זו היתה קלישאה מהסוג החיובי. מהטקס האזרחי רב המשמעות, עבור בטקס חיתוך העוגה בו אוחזים בני הזוג יד על יד את המרית וכולם מריעים. עבור בנאום המצחיק, השנון ו25 דקות בע"פ(!), בחרוזים (!!) של הבסט מן, השושבין. ואז ארוחת ערב בהגשה לשולחן, סידור ישיבה בשולחנות עגולים מאורגן מראש גבר אישה, גבר, אישה. בהמשך מדורה בחוץ, זיקוקים, שוקו חם ופרוסת עוגה בחצות ועוד הרבה דיבורים, קשקושים ואלכוהול משובח לתוך הלילה.

האחוזה היתה קטנה מלהכיל ללילה את כל האורחים ועל כן הוקמו בגינתה 8 אוהלי טיפי שאירחו, גם אותנו, גם את הזוג הטרי ללילה. זו היתה חוויה הזויה, קפואה ומשעשעת ביותר. בבוקר חיכו לנו סט מגבות וחדרים להתקלח בהם. וכך, מחלון אחד של האחוזה נשקף נוף קלאסי של שדות ירוקים, עצים ואגם עם ברבורים, מהחלון בצד השני נשקף נוף הזוי של אוהלי טיפי שהוקמו ללילה. 

היה מעולה, פגשנו חברים שלא ראינו הרבה זמן, ספגנו תרבות אחרת וביקרנו באיזור של אנגליה שטרם היינו בו שזה תמיד נחמד. אני כל כך שמחה שהשמש בירכה את מארק וג'ולס והיתה להם חתונה מושלמת. 

ואז, חזרה זריזה ללונדון, עוד כמה שעות לחטוף מכל הבא ליד - חלונות ראווה מושקעים, אוכל טעים, עוד קצת שמש קרירה וחזרה הביתה לשגרה.

*  David bowie - Modern Love