אני כל כך מקנאה בלקוחות שמגיעים אלי עם אסופת פריטים מסחררת. יש את אלה שיש להם כורסה ואז עוד הדום ואה, כן גם כסא וינטאג' קטן ועוד איזה שרפרף. וכך יוצאים ממחבואם, בן עשרות השנים, פריטים אהובים, שהגיע זמנם.
אחת כזו היא מירב. הפרויקט הראשון שעשינו יחד היה כורסה קטנת מימדים שמירב מצאה ברחוב, בפריז. כן, ברת מזל שכמותה. היא חיה שם באותה תקופה ואספה אותה לביתם. כשחזרו ארצה, ארזו אותה במכולה עם יתר הדברים.
הפרויקט הזה כבר היה מזמן ולא כתבתי עליו בבלוג, רק העליתי תמונה לפייסבוק. אז הנה הכבוד המגיע לה.
בעיני מיד רואים שהיא לא מכאן, יש לה איזה חן אירופאי נדיר. השיפוץ כלל שיקום הקפיצים. בתמונה של ה'לפני' אפשר לראות שהכל פשוט שקע למטה ואני העליתי אותם חזרה ויצרתי צורה תפוחה וקפיצית, כמו שבראו אותה לפני כמה עשרות שנים, אי שם באירופה.
את הבד מירב קנתה אז ב"קטיפה כחולה" בנחלת בנימין והבד היה מאוד מוצלח לכורסה.
עכשיו, עבור אסופת הפריטים החמודה שלה, את הקניות לבדים היא עשתה בדנדו. בחיי, מה היינו עושים בלי החנות הזו שנכנסה לתוך וואקום כל כך צמא לבדים יפים, איכותיים והכי חשוב - בגוונים תואמים, כך שאפשר לשלב בדים שונים, בהדפסים שונים אבל הם עדיין יתאימו זה לזה ויצרו מראה הרמוני.
הפריט הראשון היה הכסא הקטן, שמרוב שהשתחררו לו הקפיצים מהמקום, היתה לו צורת ביצה מצחיקה. אי אפשר היה לשבת עליו ככה והיתה לו גם רגל שבורה.
אחרי החלפת הקפיצים השבורים בספוג, תיקון הרגל ופוליטורה מחודשת, הוא חתיך ומיוחד וכדאי לציין שמירב מצאה אותו ברחוב, בתל אביב הפעם (-:
קדר - כמו שאני אוהבת ממסגר את המושב ואת הגב באפור.
השרפרפון הזה, היה חסר חן לחלוטין במצבו המתפורר.
עם ספוג חדש, אחרי שיפוץ העץ ובד מקסים מדנדו, עם כתר של קדר על הראש, הוא פשוט מתוק.
ואחרון חביב - כסא שבנה סבא רבא של מירב, לפני הרבה שנים. הוא עשוי סיבית מצופה בפורמייקה חומה שהזכירה לי ספסלי המתנה בקופת חולים מילדותי. משענת הגב היתה כל כך כבדה בגלל החומר שהיא פשוט התפוררה בחיבורים והכסא כולו, למרות צורתו המיוחדת והקשר המשפחתי, היה בעונש בפינה, עד שמירב, שהיא אדריכלית, פשוט חשבה לרפד אותו, לכסות את הפורמייקה חסרת החן בספוג ובד. ואני שאוהבת אתגרים, נעניתי בשמחה.
זה מה שיצא מהניסוי, לא הייתי מנחשת שהוא לא נולד מרופד. הבד גם איפשר להסתיר את החלק שהתפורר ונשבר ולהחליפו בחיבור אחר. אז מירב יצאה מרווחת פעמיים - הכסא שופץ ותוקן וגם נהיה יפה ונוח. יופי של רעיון
עיבוד גרובי לשיר ישן של דאם שירלי בסי המדהימה.
אחת כזו היא מירב. הפרויקט הראשון שעשינו יחד היה כורסה קטנת מימדים שמירב מצאה ברחוב, בפריז. כן, ברת מזל שכמותה. היא חיה שם באותה תקופה ואספה אותה לביתם. כשחזרו ארצה, ארזו אותה במכולה עם יתר הדברים.
בעיני מיד רואים שהיא לא מכאן, יש לה איזה חן אירופאי נדיר. השיפוץ כלל שיקום הקפיצים. בתמונה של ה'לפני' אפשר לראות שהכל פשוט שקע למטה ואני העליתי אותם חזרה ויצרתי צורה תפוחה וקפיצית, כמו שבראו אותה לפני כמה עשרות שנים, אי שם באירופה.
עכשיו, עבור אסופת הפריטים החמודה שלה, את הקניות לבדים היא עשתה בדנדו. בחיי, מה היינו עושים בלי החנות הזו שנכנסה לתוך וואקום כל כך צמא לבדים יפים, איכותיים והכי חשוב - בגוונים תואמים, כך שאפשר לשלב בדים שונים, בהדפסים שונים אבל הם עדיין יתאימו זה לזה ויצרו מראה הרמוני.
הפריט הראשון היה הכסא הקטן, שמרוב שהשתחררו לו הקפיצים מהמקום, היתה לו צורת ביצה מצחיקה. אי אפשר היה לשבת עליו ככה והיתה לו גם רגל שבורה.
*Propellerheads ft Shirley Bassey - History repeating
אוסף מקסים. איזה כיף!
השבמחקמקסים
השבמחקהי, הכיסאות וההדום מקסימים בבגדיהם החדשים. ממש בטוב טעם. לראות את הרהיטים שאת מציגה כאן לפני ואחרי זה כיף גמור.
השבמחקאיזה אוסף מהמם!!! את פשוט "המהפך" :)
השבמחקהי, מהמם ביותר! יש לי כסאות "סבא" עם הפורמייקה סיבית כזו שציינת, אני חשבתי לרפדם אך איך הבד נתפס? אקדח סיכות לא יעזור כאן ....
השבמחקהי אתי,
מחקאת מוזמנת לשלוח לי תמונות למייל avivitp@gmail.com ונתקדם משם.
תודה,
אביבית