שלל פרויקטים מענינים בסטודיו, סדנאות חדשות שמתפתחות ובוקעות מהביצה ואני לא מספיקה כל מה שאני רוצה. פתאום גיליתי את שני הפרויקטים האלה שעשיתי כבר לפני זמן מה והם חיכו לתורם בסבלנות, אז הנה הם, תנו בכפיים.
ראשונה היא הכורסה של וורד. לוורד יש סטודיו יפה בשכנות אליי ובכל פעם שביקרתי אותה, נזפתי בה על הכורסה היפה, שנטושה לה בגינה בחוץ, בשמש. אפשר לראות כמה דהה הבד שלה וגם העץ היה במצב מחפיר.
בסוף זה עבד, ורד הכניסה אותה פנימה, שייפה לה את הצורה וחידשה את העץ ואז היא הגיעה אלי לריפוד.
את הבד המקסים, בד ריפוד סופר איכותי ומיוחד רכשתי עבורה ב"עילית". לגב יש צורת לב מאוד מיוחדת עם קדר שהולך מלפנים וגם מאחור. הקדר ממשיך גם סביב המושב ובבחירה אמיצה, הוחלט להרגיע אותו מול הבד המאוד נוכח הזה ולא לתת לו מקום בולט כמו שאני בדר"כ אוהבת.
עדיין רואים אותו, לא? אני חושבת שהבד הכחול משתלב כל כך יפה עם העץ המחודש הכהה. קלאסי. הפרויקט השני זו הכורסה של מיקי שבאה עם הדום תואם. בהתחלה מיקי בא אליי עם כורסת סבא מעץ שהיה פשוט הרוס ובאמת, לא היה כ"כ משתלם לטפל בה. 'אין בעיה' אמר מיקי, 'אישתי רוצה כורסת וינטאג' בסלון וכך יהיה' ויום למחרת הוא בא עם זו. מאיפה המעיין השופע הזה של פריטי הוינטאג' ההורסים? אתם קולטים את הכורסה המהממת הזו? מיקי אמר שזה מאמא שלו ולא יסף, חלפה לו איזו עננה בעיניים ולא חפרתי, למרות שממש רציתי. אם מיקי היה אישה כבר היינו מזילות דמעה יחד, אבל גברים, נו...
הבד הקיים היה יכול לעבור - פסים זה לנצח, אילולא היה שזור בו משהו גס, כמו שיער של חיה והוא היה מאוד מאוד לא נעים למגע. איך מרפדים כורסה בבד כזה?? גם לפני 60 שנה זה היה כואב... מזל שעכשיו יש בדים נהדרים.
מיקי ואשתו בחרו את הבדים ב'רנבי', אני לא משתגעת על הזברה סטייל אבל לפחות הצבע האדום אמיץ וכייפי ושני הבדים אפשרו משחק מעניין של טקסטורות בכורסה. גם ההדום התואם זכה לשיפוץ העץ וריפוד מחדש.
מה שמיוחד בכורסה אלה הלוחות הצדדייים שנשלפים וכך, בניגוד למראה הסולידי שהיה קודם- הכל בבד אחד, הכורסה נהנית עכשיו ממראה לא שיגרתי ועליז.
הכורסא האדומה משגעת!
השבמחקמהמממממםםםם
השבמחק