יום שלישי, 3 בפברואר 2015

*Do I Wanna kNow?

בימים אלה הבלוג שמלווה את העסק שלי חוגג 3 שנים!! יחד הם צמחו הבלוג והסטודיו וגם אני יחד איתם - כבת אדם, רפדית, מעצבת, מעבירת סדנאות, נותנת שירות ובעלת עסק.
הגיע הזמן למשהו חדש והדבר הבא שיקרה כאן בסטודיו יהיה סדנאות לימוד רפדות מתקדמות, בהן תוכלו להביא את הפריטים שלכם מהבית ולרפד אותם כאן בסטודיו המצויד, תחת הדרכתי הצמודה.
בשלב ראשון הסדנאות תהיינה פתוחות לבוגרי סדנת "פיפטיז שיק" שהם כבר בעלי ידע בסיסי וראשוני. אז אני מזמינה את כל מי שמתעניין וטרם טעם - לבוא וליהנות מסדנת ריפוד ש(כנראה) תפתח לכם את התיאבון לעשות עוד.

עוד פרטים יגיעו בהמשך, ובינתיים אני כאן עם עוד פרויקטים שהתרפדו להם כאן בסטודיו לאחרונה. 

עירית הגיעה לסדנה כאן בסטודיו עם אחיותיה ואימה המקסימות ועל הדרך הביאה איתה כורסה ושני שרפרפים כדי שאחדש אותם עבורה.

הכורסה שנמצאה מזמן ברחוב, עמדה כנראה קצת בחוץ ונרקבה לאיטה. בדרך אליי במכונית, נשברה לה הידית, אבל זה היה רק עניין של זמן
העץ היה ישן ופריך. השרפרפים לעומתם, שנזנחו בדירה שכורה, היו במצב מצוין ואפילו לא נגעתי בתשתית הפנימית שלהם, שזה מצב נדיר כשמדובר בפריטי וינטאג'.
זימנתי אליי לסטודיו את עמיעד הנגר שפירק והדביק את כל הכורסה מחדש, כולל הידית המסכנה. ככה היא נראתה בתהליך - מודבקת ומוחזקת עם קליבות וללא כל התשתית של המושב שנבנתה מחדש.
אחרי הנגרות, הכורסה נשלחה לפוליטורה מחודשת וביקשתי שהצבע שלה יהיה עמוק וכהה קצת יותר. והנה היא כבר אחרי. הקפיצים ההרוסים במושב הוחלפו בספוג וזה הופך את הכורסה לקלילה יותר ופחות נוטה להישבר. תשתית הקפיצים כבדה ומכבידה על העץ הישן.

עירית בחרה אצלי בד בצבע ירוק תפוח רענן ויפה, בתמונות הוא יצא מעט זרחני, הוא לא כזה זורח, אבל באמת רענן ומקסים. הקדר שמלווה את כל העסק - וורד פוקסיה!! 
בשרפרף אחד שיחקנו עם אותם בדים הפוך 
ולשרפרף השני נבחר בד באותה צבעוניות מקסימה של ירוק ופוקסיה מ"דנדו". כך שיצא לעירית סט רענן ומלא חיים-, תעשו טובה, תגללו שוב למעלה - כמה זה שונה ומדהים ככה??!!


ועוד פרויקט מרתק - של מיה ואיתי: כורסה שעברה במשפחה - כורסת טלוויזיה של פעם, עם מנגנון הישענות אחורה מדליק ביותר ויש גם הדום תואם.
אני חושבת שמקור הפריטים בשנות השבעים כנראה, ובכל מקרה התשתית השתמרה יפה, רק העור התבלה ונסדק.
מיה ואיתי הלכו על כיוון סולידי ביותר וגם כשניסיתי להטות אותם לכיוון שלי - "אולי נעשה את הכפתורים בצבע אחר?" הם עמדו בנחישות חיננית על שלהם, בד בהיר וקלאסי עם כפתורים מאותו בד. לבן על לבן מה שנקרא.
רואים איזה יופי זה נשען אחורה? הכל נשלט ע"י הגלגל השחור שם בצד. אני מבטיחה לכם שזה גם נוח אשששש, קינאתי בהם מאוד מאוד ובמיוחד במיה שזו תהיה כורסת ההנקה שלה,
העומק של החורים אליהם נכנסים הכפתורים בתוך הספוג יוצר את הכיווצים שמזכירים "קאפיטונאז'" וההבדל הוא שבקפיטונאז' הקפלים מתוכננים מראש בנוסחה מתמטית כך שווצרו שווים וברורים יותר, כאן זה יותר חופשי וטבעי.
גם בהדום יש את אותם כיווצים טבעיים שנוצרים ממתיחת הכפתורים פנימה.
יש יופי בשקט, לא ככה? אני שיותר אוהבת צבעוני וצעקני, באמת באמת אהבתי שמיה ואיתי עמדו על שלהם והעניקו לכורסה ולהדום מהפך קלאסי ועל זמני.

* ?Arctic Monkeys - Do I Wanna Know

2 comments:

  1. מקסים! כל הפרוייקטים... באחרון - באמת חבל שלא הלכו על כפתורים צבעוניים *-) היה יכול להיות קטע חמוד, אפילו רק בצבע אחד קונטרסטי... אביבית מזל טוב!

    השבמחק