ואיזו כותרת מחייבת זו. אז כן, ליטרלי מה שנקרא. והסיפור שהיה כך היה: רונית, לקוחת על ומקסימה אמיתית התקשרה יום אחד ואמרה לי כך: לחברה שלי יש כורסה שאני מתה עליה, וינטאג' אמיתי, אבל אצלם זו הכורסה של הכלב.
אני: הכורסה של הכלב?? ורונית אמרה כן, היא מדהימה אבל אצל חברתי היא לא מוערכת כלל וזו הכורסה של הכלב. היא אפילו שלחה לי תמונה, של הכורסה, בלי הכלב כדי שאחווה את דעתי אם היא שווה. וכן, היא נראתה לי שווה, במיוחד בעבור מה שרונית נתנה לה בתמורה: כורסת איקאה מדגם אקטורפ שתאמה לספה של החברה ושתיהן היו מרוצות עד הגג.
אני: הכורסה של הכלב?? ורונית אמרה כן, היא מדהימה אבל אצל חברתי היא לא מוערכת כלל וזו הכורסה של הכלב. היא אפילו שלחה לי תמונה, של הכורסה, בלי הכלב כדי שאחווה את דעתי אם היא שווה. וכן, היא נראתה לי שווה, במיוחד בעבור מה שרונית נתנה לה בתמורה: כורסת איקאה מדגם אקטורפ שתאמה לספה של החברה ושתיהן היו מרוצות עד הגג.
(אגב, כדאי לנסות את זה בבית - תחליפו בינכם פריטי ריהוט כמו שמחליפים בגדים, זה מדהים וזה שווה. הנה מיכל וגיסתה עשו את זה עוד קודם)
אז הכורסה של הכלב אמרנו, אמממ כן. הריח שנישא ממנה היה כל כך חזק ואי אפשר היה להתבלבל. זה היה חדור לתוך הספוג ולתוך המבנה הפנימי של הכורסה. כשפרקתי אותה, אניצי שיער נשרו עלי וכולי הייתי אפופה בריח של כלב והרבה ממנו. כן, קשים חיי הרפדית
אז פרקתי לה את האמ-אמא, הכל הכל ולעץ של הבסיס לשמחתי כבר לא היה ריח. רונית הזמינה עבור הכורסה בד מחו"ל וחיכינו במתח שהוא יגיע.
הבד, קטיפה עשירה ובוהקת בצהוב ובכחול גיאומטרי, יקר להפליא ויפייפה. הקטיפה השתלבה נפלא עם בד חלק שנותר לרונית מהספה שלה. כמו ג'ינס וחולצת מעצבים. קלאסי.
הנה תקריב טוב יותר לבד היפה. אם רק הכלב היה יודע לאיזה כבוד זכתה הכורסה שלו.
פרויקט נוסף שעשיתי עבור רונית היא הספונת הזו שרונית קיבלה מחמותה רחל. הספונת היא מאותה משפחה של הכורסה הזו.
* Florence + The Machine - Dog Days Are Over - שמעתי את השיר הזה המון פעמים ברדיו, אף פעם לא ראיתי איזה קליפ מרהיב יש לו, אל תפספסו.
