אני אוהבת מאוד בדי קטיפה. הם נעימים למגע, הם נראים יוקרתיים ובעיקר הם מגיעים בצבעים רוויים, בגוונים עזים וחזקים שייחודיים לקטיפות.
סגול של קטיפה- לא יהיה דומה לסגול של שום בד אחר - תראו למשל את הכורסה של נועם ותיכף תראו מה מחכה לכם פה.
בחנויות הבדים מדווחים שישראלים פחות אוהבים קטיפה, אולי זה נראה לנו מיושן, אולי זו התחושה הפרוותית שלא מתאימה לאקלים של רוב השנה אבל עדיין יש משהו כל כך קלאסי בקטיפה שגם מתיישן יפה.סגול של קטיפה- לא יהיה דומה לסגול של שום בד אחר - תראו למשל את הכורסה של נועם ותיכף תראו מה מחכה לכם פה.
אז 2 הפרויקטים של ענת ואיתי שמככבים כאן היום רופדו בבדי קטיפה ואני, כפי שכבר הבנתם, מבסוטית:
ראשית זוג כורסאות שהיו שייכות לסבא וסבתא של איתי, רופדו לפני כ10 שנים ועכשיו הגיע הזמן לרענן את הלוק וגם...
בחירת הבד היתה קשה - היתה התלבטות בין האופציה של שתי הכורסאות שונות, בבדים שונים שמתכתבים זה עם זה או שתי הכורסאות זהות אבל בשילוב של שני בדים שמתכתבים זה עם זה.
החלטה לא פשוטה זו היתה ואתם רואים איזו אופציה נבחרה. שילוב של 2 בדי קטיפה מ"שכטר", בגוון טורקיז ירקרק שמזכיר לי ים בחורף.
שיחקנו עם שני הבדים בתחתית וגם בקדר. הכורסאות נראות שונות לחלוטין, לא?
ועוד פריט מקסים וקלאסי ששופץ עבור בני הזוג - כסא נדנדה שעבר במשפחה וצוותה לו כרית חדשה עם בד קטיפה צבעוני, אביבי ומהמם ביותר, הבד הזה מ"דנדו".
*HONNE - Coastal Love
