*All of Me

כמה משעממים היו החיים שלי אילולא היו באים מולי כל פריטי הוינטאג' המטריפים האלה בליווי הלקוחות הנהדרים שלי שמוכנים להשקיע בהם.

הנה כסאות המטבח של איילת, 3 זהים ואחד שונה ומקסים אך באופן משעשע גם הוא הגיע מהרחוב באותו שילוב צבעים של פעם.

כל ה4 נאספו מהרחוב. אפשר לראות את סגנון הריפוד של פעם, טרם ימי הספוג, בחומר המילוי הוא סוג של צמר כותנה אפרפר שיוצר תוצאה שטוחה ורזה ולא מפנקת.

בבית עם ילדים קטנים, כמו אצל איילת, היא בחרה לרפד את הכסאות בחומר דמוי עור\ויניל שניתן לניקוי בקלות. היא בחרה ללכת עם אותה צבעוניות כדי לשמר את העבר. שימו לב לקדר שמקשט את הגב.

כדי לרפד כסא כזה, רצוי לפרק את הגב שלו, לתוצאה יפה יותר. לא תמיד זה מתאפשר, פעם לא האמינו בברגים...

במקרה הזה הגב היה מספיק חזק לשאת את חילוץ המסמרים ולא להתפורר, כבר נתקלתי בעץ מתפורר שכל נגיעה רק הזיקה לו. כל תשתית הספווגים המושב ובגב, בארבעת הכסאות נבנתה מחדש שיהיה שמנמנים במראה ומפנקים לישיבה.

 

בתהליך הריפוד אפשר לראות את הסיכות שסובבות סביב הגב, תיכף הן יוסתרו במסמרי קישוט - זה מה שמסמרים עושים...מסתירים את הסיכות

במקור הכסאות האלה היו עם מסמרי פלסטיק שהוכנסו אחד אחד, היום אין כאלה בנמצא וסרט מסמרי ברזל הוא הפתרון היחיד שקיים. אם הכסא היה מרופד בבד, ניתן היה לתפור את הבד, בתפירה ידנית, בחוט ומחט. אך דמוי העור לא מאפשר את זה.

 גם הכסאות האחרים קיבלו את אותו טיפול וכמובן שכולם עברו חידוש עץ - פוליטורה כהה שאיחדה את כל הארבעה לאותו גוון.

 אז הנה הם, ארבעתם, אחרי, נראים כמו פעם, אבל הרבה יותר יפים ומפנקים.

* John Legend - All Of Me

*RoyaLs

מכירים את הסיפורים האלה על האנשים שמוצאים ציור של ואן גוך במחסן? איזו יצירה יקרת ערך בעליית הגג? ככה קרה לזוהר, הלקוחה שלי עם הכורסאות שלה.
והסיפור שהיה כך היה: יום אחד אני מקבלת תמונות בוואטסאפ של הכורסה הזו, על כריות הגובלן הכעורות שלה

עם השאלה - האם כדאי לחדש את הכורסאות האלה? אני מסתכלת באייפון, משפשפת עיניים ועונה - בוודאי! ונראה לי שזה ERCOL. ואם זה באמת ארקול אז בטח ובטח ומהר תביאי אותן לפה!! 

אז מסתבר שהכורסאות היו שייכות לסבתא של זוהר, אשה אלגנטית ובעלת טעם משובח. לאחר מותה הן אופסנו במחסן ועכשיו, לרגל שיפוץ דירה והתחדשות כוללת, נבחנה האופציה להביא אותן הביתה. אני, כמו שאתם מבינים עפתי על העניין - כן ארקול, לא ארקול, הן יפייפיות.

ככה הן נמצאו במחסן...

היתה התרגשות רבה וכמה ימים אח"כ זוהר הגיעה עם מעצבת הפנים הנהדרת שלה שלי לורבר פדן, עם הכורסאות ועם עוד פריט שתראו כאן בהמשך הפוסט. רמז - שווה להגיע לשם.

אז ארקול למי שלא מכיר זה מותג ותיק של רהיטים קלאסיים משובחים וניצחיים מאנגליה. הדגם הזה נקרא וינדזור וזו הקלאסיקה של הקלאסיקה. הן יקרות ויוקרתיות ובקיצור - בדיוק מה שהכי כיף למצוא במחסן... 

אז הנה הגובלן מקרוב, במקום קדר היה תפור סרט של פרנזים כמו של פונפון, משהו מקסים ביותר.

 הכורסה ללא קרש העץ שהיה מודבק עם מלאא סלוטייפ.

 והנה הגושפנקא הסופית (-:
הבדים נבחרו בדנדו, שמחים, מודרניים ובשילוב קייצי ונהדר של טורקיז וליים.

 זו השניה - דומות אך קצת שונות, שיהיה מעניין.

במקום סרט הפרנזים שילבנו קדר כמובן. קלוז אפ לקדר ולבדים.

הנה שתיהן יחד, רגע לפני שנסעו לביתן החדש. 

וזה הפרויקט השני של זוהר, היתה התלבטות גדולה אם להשקיע בפריט הזה, נראה לי שאפשר לסכם ש...כן!!!
זו תיבת עץ גדולה המשמשת לאחסון. היא היתה מרופדת בדמוי עור חום כהה, עם כל מיני פרזולים, מסמרים ולוק של דאנג'ן באופן כללי.
תחת ידי הקסם של שלי, המעצבת, נבחר שילוב בדים נועז ומרשים שיוצר מהפך מושלם. 

מה שאהבתי בשילוב הזה, זה שמדובר בקלאסיקה של שחור לבן וההתפרעות היא בטקסטורות - למעלה פפיטה בדפוס צפוף ובגוף התיבה בד בדוגמה גיאומטרית שהמעוינים, אגב, רקומים עליו, מה שיוצר טקסטורה מאוד עשירה.

 וכמובן, כתמיד, אלוהים נמצאית בפרטים הקטנים - עוד נגיעה קטנה של טורקיז בקדר ובכפתורים, שאמור לתת קריצה לכיוון הכורסאות התאומות.

אני הכי אוהבת את השינוי מהדמוי עור החום והלוק הכבד וה"עתיק" למשהו שהוא סופר מודרני וקליל

 *Lorde - Royals