הנה לפניכם פרויקט פינת האוכל של ענת שהגיעה אליי בשני סבבים עם הפרש של כמה חודשים בינהם. ענת חיכתה לבד שיגיע מחו"ל וגם עבדה בלשכנע אותי לקחת את הפרויקט לעבודה. אז ככה זה כשמדייקים, לפעמים זה לוקח זמן.
ראשונים הגיעו 4 כסאות ברזל זהים שהיו פעם שזורים בקש בגב ובמושב. עם השנים הם התפרקו וענת מצאה שוזרת קש (אישה, כמה מהמם!!) ששזרה מחדש את הגבים. איזו עבודה יפה היא עשתה, נכון?
למושב היא רצתה יותר נוחות ועל כן הם נלקחו למסגר שריתך להם רצועות תומכות ואח"כ אליי שאתאים להם מושב עץ ועליו בניתי את הספוג, אקרילן ובד.
הבד שנבחר - סינטטי אבל לא מרגיש ככה, מלאנז' של ירוק רענן עם לבן מ"עילית".
אז זה חלק א', כן? עד כאן טוב ויפה.
אלא הכסאות של חלק ב'
כשראיתי תמונה, סירבתי לטפל בהם. למה? כי הכסאות האלה הם כמו כורסה קטנה, המון המון עבודה ועדיין, מבחינת תמחור, זה רק כסא...
והם גם היו לחלוטין מסומורטטים ולא ככ שווים את ההשקעה בעיני. הצעתי לענת בידידות ובטוב ליבי לפנות לרפד אחר... כמה פעמים חזרתי על זה...
חודשים לקח לה לשכנע אותי והיא לא הפסיקה להתעקש והאמת, רק בזכות הבד, הסכמתי. זהו בד למינציה מ"make" בדים, בד קליל שנתפר בקלות במכונת תפירה. ענת חיכתה לבד המדויק שיגיע והיא היתה ממש סגורה עליו ובצדק, אחד הבדים העליזים שראיתי מימי!
קל יחסית לעבוד עם הבד הזה ויכולתי לשחזר את המבנה המקורי, אפילו קדר בגב שנתפר במכונה והוצמד לכסא בתפירה ביד. רואים איך המושב קיבל התרוממות רוח וזינק מעלה עם ספוג חדש על תשתית חדשה? זה גם מאוד נוח.
בסוף (כמובן) שמחתי שענת התעקשה ושאני הסכמתי, זה היה פרויקט כייפי וענת (כמובן) חייכה ואמרה "אמרתי לך שיהיה כיף". נו, לקוחות...
*Sheryl Crow - If It Makes You Happy