About a giRL

לא כל עבודה היא סיפור שווה לספר, ולא כל סיפור הוא מרגש. זוג הכורסאות של אפרת, שמככבות היום בפוסט הן סיפור של פריטים אהובים שעברו במשפחה ועל כן סיפור שווה ומרגש.
כי אתם יודעים שהסיבה שאני כאן (ותכל'ס, הסיבה שגם אתם כאן) היא בגלל הסיפורים. המפגש הזה עם הלקוח או הלקוחה שמביאים אלי את הפריטים שלהם עם הסיפור הפרטי שלהם, זה מה שמדליק אותי ומוסיף לי דלק למנוע.

אלו זוג הכורסאות של אפרת. הכורסאות היו של סבא וסבתא שלה וברבות השנים הן עברו אליה.

עם אפרת היה לי דיאלוג שנמשך חודשים רבים. היא יצרה איתי קשר, היינו מתכתבות במייל על בדים, מחירים ולוחות זמנים ואז היא נעלמה לכמה חודשים ואז היא שבה ונאלצתי להעלות קצת את המחיר כי עבר המון זמן ואז היא נעלמה שוב ואז עברו עוד כמה חודשים ואפרת יצרה קשר בשלישית, שוב נאלצתי לעדכן את המחיר אבל היתה החלטה על בד והיתה לי תחושה טובה שבסיבוב הזה - זה הולך לקרות. ובאמת, כמעט שנה אחרי שנוצר הקשר הראשוני ואחרי תיאומים ודחיות, נחתו אצלי שתי הכורסאות, תפארת השנים הראשונות של מדינת ישראל.

ואז ראיתי את אפרת והבנתי למה לקח לה כל כך הרבה זמן. היא היתה בהריון, מתקדם וגדול עם תאומים, בן ובת בבטן. שמחה גדולה ומזל טוב ענק לאפרת שבטח בימים אלה כבר ילדה.

וזה משמח במיוחד כי אפרת איתרה ומצאה תמונות של פעם, בהן היא ובני משפחתה, יושבים ומבלים על הכורסאות האלה, אי שם בשנות ה70 אצל סבא וסבתא. זה מרגש אותי כי אני מזהה שם בתמונה פריטים שהיו אז בכל בית, גם בשלי: תנור חימום על גז, טפטים, שולחן סלון עם מפית רקומה וקצה קצהו של כסא מטבח וינטאג' שהיום מאוד אוהבים.

אין לכם מושג כמה ריגש אותי לקבל ממנה את פיסת הנוסטלגיה הזו, את התיעוד לזכרון הפרטי שלה. שעבורי זו זכות גדולה לקחת בו חלק ולהפוך את הכורסאות האלה לחדשות ויפות עבורה.

הכורסאות היו מרופדות, בהתאם לתקופה בויניל בצבע טורקיז בשילוב בד. הכריות כמובן נזרקו לפח, כל הריפוד הפנימי - ספוגים ורצועות הוחלפו בחדשים, הרגליים עברו שיוף ולכה מחודשת

הבד נבחר ב"עילית" חנות בדי ריפוד שאני מאוד מעריכה. הבדים שלהם לא זולים אבל איכותיים מאוד. הבד הוא בד ריפוד, עבה וכזה ש"מחזיק" את הכורסה. יש לו טקסטורה של פעם אבל הצבעים הרענננים שאפרת בחרה - ירוק לימוני וכייפי וכתום עז לכריות הנוי, נותן פה טוויסט צעיר.  

למרות הצורה "הקופסתית" שלהן, יש בהן המון חן שנוצר עם הקו האלכסוני בצד והחלק הנוסף בחזית הידיות שהוא בולט החוצה ומתעתע קצת בעין.

והנה עוד קצת נוסטלגיה משפחתית שאפרת הסכימה בטובה, אחרי שראתה כמה אני מתרגשת, לחלוק איתי ואיתכם. פיסות של רגעים, אי שם בשנות ה-70. משפחה.

* About a girl - Nirvana

*Modern loVVe

לונדון אהובתי, ההיית או חלמתי חלום?

עברו שבועיים וזה נראה מאוד מאוד רחוק. מיד כשחזרתי שקעתי חזרה במהירות בעבודה השוטפת, בסדנאות שהתחילו, בסגירת השנה אצל הרו"ח ובחיים בכלל... מזל שעכשיו אני פתאום חולה ויש לי זמן לעבור על התמונות ולברור את הטובות מתוכן לכאן.

זו היתה נסיעה קצרה שבאה זמן לא רב אחרי הנסיעה הקודמת ללונדון, שבמהלכה קיבלנו הזמנה ממארק וג'ולס, חברים יקרים, לבוא לחתונתם באפריל וידענו שנעשה הכל כדי להגיע להשתתף בשמחתם. גם כי הם כבר ילדים גדולים ומאוד שמחנו לשמוע שהם מתחתנים וגם, ובואו נודה על האמת, כמה הזמנות לחתונות של בריטים מגניבים אפשר לקבל בחיים? אז לא מפספסים.
בעוד עבורנו זו היתה זכות גדולה להיות מוזמנים לחתונה שהוזמנו אליה 60 איש גג, באחוזה עתיקה שהיא מלון בוטיק מחוץ ללונדון, גם למארק וג'ולס, מסתבר, זה מאוד החמיא שעזבנו הכל ובאנו כל הדרך מיזראל לחגוג איתם. אז יופי, win win כזה מזמן לא נראה במחוזותינו.

אבל קודם לונדון שציפתה לנו כולה שימשית ואביבית ולא איכזבה אפילו לא פעם אחת כל הסופ"ש הארוך הזה ושימחה מאוד את ליבנו ואף יותר מזה את לב הבריטים למודי הסבל מחורף קשה קשה שהיה.

כשהשמש יוצאת בלונדון (ובכל אירופה) הם לא מחכים רגע ופושטים על הגינות הציבוריות עם בירות ותפוצ'יפס, מתפשטים ומשתרעים בשמש.

הדבר החם ביותר שקורה בלונדון כרגע זו התערוכה של דיוויד בואי בV&A. זו תערוכת רטרוספקטיבה על פועלו רב השנים של דיוויד בואי, לא רק כזמר אלא בעיקר כפרסונה שעוד בשנות ה70 המוקדמות, כשפרץ לתודעה, עודד את האנשים להיות מי שהם ולא היה מוכן להתחייב אם הוא גיי או סטרייט, אם הוא מכאן או ממארס...

בתערוכה כמו תמיד בתערוכות ב V&A יש דגש על עיצוב וזה מסחרר: עיצוב הבמות בהופעות, עיצוב עטיפות האלבומים ובעיקר וזה השוס - תלבושות - בגדים ונעליים שדיוויד בואי עיצב במשותף עם מעצבים מובילים כמו אלכסנדר מקווין בזמנו. תלבושות מרהיבות, מיוחדות מושפעות מתרבויות רחוקות ובעיקר מהתלות - זה גבר? זו אישה? 

כל כך הרבה דמויות הוא החליף במהלך השנים וזה ססגוני וזה מרגש. התערוכה שהיא סולד אאוט לחודשים קדימה מאוד מרשימה ומושקעת, כמו שבלונדון יודעים לעשות. המון פירוטכניקה וטכנולוגיה מתקדמת. למשל, כל המבקרים חובשים אוזניות שבאמצעות סנסורים באולמות קולטים היכן אתה עומד ומשמיעים לך באוזניות את הסאונד המתאים למקום: שיר, הופעה, דיוויד בואי מדבר, סרט טלוויזיה מפעם. לא צריך ללחוץ על כלום וזה עובד כמו קסם. 

 היינו שם 3 שעות וזה היה קסום. David Bowie Is

למחרת כבר נסענו לחתונה. זה היה אירוע של 24 שעות שזוגות ישראלים שחתונתם עוברת תוך מספר שעות קצרות, אחרי כל ההשקעה האדירה, יכולים רק להתקנא באירוע מהסוג הזה.

זו היתה קלישאה מהסוג החיובי. מהטקס האזרחי רב המשמעות, עבור בטקס חיתוך העוגה בו אוחזים בני הזוג יד על יד את המרית וכולם מריעים. עבור בנאום המצחיק, השנון ו25 דקות בע"פ(!), בחרוזים (!!) של הבסט מן, השושבין. ואז ארוחת ערב בהגשה לשולחן, סידור ישיבה בשולחנות עגולים מאורגן מראש גבר אישה, גבר, אישה. בהמשך מדורה בחוץ, זיקוקים, שוקו חם ופרוסת עוגה בחצות ועוד הרבה דיבורים, קשקושים ואלכוהול משובח לתוך הלילה.

האחוזה היתה קטנה מלהכיל ללילה את כל האורחים ועל כן הוקמו בגינתה 8 אוהלי טיפי שאירחו, גם אותנו, גם את הזוג הטרי ללילה. זו היתה חוויה הזויה, קפואה ומשעשעת ביותר. בבוקר חיכו לנו סט מגבות וחדרים להתקלח בהם. וכך, מחלון אחד של האחוזה נשקף נוף קלאסי של שדות ירוקים, עצים ואגם עם ברבורים, מהחלון בצד השני נשקף נוף הזוי של אוהלי טיפי שהוקמו ללילה. 

היה מעולה, פגשנו חברים שלא ראינו הרבה זמן, ספגנו תרבות אחרת וביקרנו באיזור של אנגליה שטרם היינו בו שזה תמיד נחמד. אני כל כך שמחה שהשמש בירכה את מארק וג'ולס והיתה להם חתונה מושלמת. 

ואז, חזרה זריזה ללונדון, עוד כמה שעות לחטוף מכל הבא ליד - חלונות ראווה מושקעים, אוכל טעים, עוד קצת שמש קרירה וחזרה הביתה לשגרה.

*  David bowie - Modern Love

*Life happEns

לשמחתי יצא לי שוב לשתף פעולה עם חנות הבדים המצוינת "דנדו" שבנחלת בנימין. כבר כתבתי על החנות בעבר, בשת"פ הקודם שלנו ולכן לא אטחן שוב. דנדו פתחו חנות נוספת לא רחוק מהחנות הקטנה, הראשונה ולכבודה יצאו למסע קניות בשוק הפשפשים ואלי הגיעו שני כסאות אותם רצה ירון, בעל החנות, לרפד במיטב מחלצות הקולקציה החדשה.

הראשון - כסא פיפטיז קטן, יש הרבה כסאות כאלה בגרסאות קצת שונות, כל החוכמה היא להכניס לקטן קטן הזה איזה פלפל בטוסיק שיעיף אותו מעלה.

הרגליים עברו פוליטורה מחודשת והבד שנבחר הוא בד צהוב חי ויפה עם קדר, כמו שאני אוהבת, קונסטרסטי ביותר, כזה שממסגר את הרהיט בצורה מושלמת. תגידו - מה הטוויסט כאן, כולו כסא קטן וצהוב...

הנה הוא הפלפל ההוא - לגב הכסא התאמנו בד יפייפה שקיים בעוד גוונים והוא פשוט מושלם לכל דבר מכרית ועד וילון. אז איך הטוויסט?

המוצג השני - כסא עם ידיות, מעין שעטנז של רגליים מגולפות, גוף עגלגל ומושב ארוך מידי. כמה כיף שמדובר בחנות בדים ואפשר להתפרע עם הכסא המצחיק הזה.

אז קודם כל - קבלו אותו במבט מאחור, מרופד בבד כותנה עם פסים בירוק דשא רענן.

ומלפנים - בבד גיאומטרי סופר אופנתי ומגניב. אותו ירוק רענן חוזר על עצמו גם במשושים מקדימה ואז זה מתאים.

גם רגלי הכסא הזה נשלחו לחידוש הפוליטורה וכדי לעשות את זה עוד קצת מעניין, את הקדר שסובב סביב כל הכסא עשיתי בצהוב, אותו צהוב של הכסא הקודם. זה מתאים אבל לא בדיוק מאותו סט וזה כאמור, יוצר עניין.

ועוד מבט מהצד לקדר הצהוב ולשילוב הבדים המרענן.

ובאופן סימלי, הכורסה הנוספת שמתארחת בפוסט הזה, היא הכורסה של אסתי שקנתה את הבד בדנדו. זו כורסה שנקנתה ב"מלבי" שזהו מרכז איסוף ריהוט ודברים לבית בכפר סבא, ניתן להגיע לשם בשעות הפעילות בהן המרכז מתפקד כחנות יד שניה במחירים מצחיקים. אני ביקרתי שם לפני כשנה ויצאתי בידיים ריקות אבל זה כמובן עניין של מזל ומי שגר לא רחוק, יכול לדוג שם יופי של פריטים כמו הכורסה החמודה הזו, וינטאג' אוריגינל עם קפיצים שאסתי שלפה משם ביום בהיר אחד.

הכורסה הגיעה אליי אחרי שעברה טיפול מסור אצל בעלה של אסתי שהוריד לה את כל הצבע הכהה, שייף וגירד ולבסוף כיסה בלכה טבעית. הצבע הזה מאוד הולם את הבד החדש.

את הבד כאמור אסתי קנתה בדנדו, היא חיכתה חודשים למשלוח החדש שיגיע כדי לקנות את הבד הספציפי והיפה הזה.
מבעוד מועד תיאמנו צבע לקדר והיא הגיעה מצוידת בחתיכת בד אפורה שתיתן את הקונטרה הנדרשת. הנה קלוז אפ לקדר.

ומבט לאחור, לגב היפה והזקוף של הכורסה.

* אני משאירה אתכם עם שיר מקסים וקליפ ברמה בינלאומית של אסתר רדה, זמרת מעולה שבעוונותי רק לאחרונה התוודעתי אליה ולקול הסקסי שלה... תהנו
 Ester Rada - Life Happens