קורה לעיתים שעוד בשלב הצעת המחיר, כששולחים לי תמונה במייל, אני נדלקת ומתרגשת ורוצה רוצה רוצה שהפריט המדובר יגיע אליי. וכשהכל מסתדר וזה קורה, אין מאושרת ממני.
אז הנה הכורסה של חיה (וגם של בעלה, אבל היא קודם כל של חיה, מיד תבינו למה) שעשתה לי חשק עז לרפד אותה ברגע שראיתי את תמונתה במייל.
היא קנתה אותה בשוק הפשפשים בחיפה, יפה, מלאת הדר, נדירה...ראיתי אותה והתרגשתי. השילוב בין אותן הרגליים המחודדות שאני כל כך אוהבת לבין הקימורים העשירים האלה, יאמי!!
כשחיה התלבטה איזה בד לקנות, אני שכנעתי אותה שהכורסה הזו נולדה בקטיפה והיא חייבת להיות מרופדת בקטיפה, אכן, קטיפה מאוד הולמת אותה, ואז כשניגשתי לעבודה - כמה הופתעתי כשמתחת לקטיפה הכחולה הישנה התגלה- אבוי, ויניל שחור, איזה דאונר!!
עוד משהו שהיה בכורסה בשפע זה מסמרים. ענקייים. רואים את היד שלי - כאלה 9!! שהחזיקו את הגב ובלי להוציא אותם, הייתי יכולה לעשות את העבודה, אבל זו היתה פשרה ואני לא אוהבת להתפשר על איכות העבודה שלי...עבדתי על זה קשה מאוד - מכירים את זה שמתחילים ומבינים שזה לא הולך אבל אי אפשר להפסיק? זה אני נגד המסמרים ויתהפך העולם. אז אחרי הצלחה חלקית בלבד ויום עבודה שבוזבז כמעט במלואו על המאבק הזה, הלכתי לטוני השכן ושם עם דיסק חשמלי חוסלו יתרת המסמרים, הגב שוחרר ויכולתי להמשיך בעבודה. לפעמים עובדים פה ממש קשה!
ואחרי כל ההקדמה - אני מזמינה אתכם ליהנות מהחידוש היפה בבד קטיפה בצבע ירוק/זהוב, גם הרגליים חודשו בגוון אגוז עמוק.
אה, הבטחתי לספר למה זו קודם כל הכורסה של חיה. רואים את הכפתורים בגב ובמושב? בעלה של חיה לא רצה אותה, הוא טען שהם נתפסים בבגדים. אני גם טענתי נגד בגלל ענינים פרקטיים - כשיש כפתורים - לא פשוט להסיר את הכיסויים לכביסה. אבל לחיה היה ברור שיהיו כפתורים ובסופו של דבר היא מחליטה כי זו הכורסה שלה (-:
האמת שזו באמת כורסה נשית.
בזוויות הכריות יש כיווץ יפה שנתקלתי בו לראשונה בכורסה הזו ונהנתי מאוד לשחזר - איזה אלמנט מדליק.
אחרי כל התלאות, אני גאה בתוצאה. זו באמת אחת היפות שעברו תחת ידי.
מהמם!
השבמחקבאמת יפה!
השבמחקהעבודות שלך יפיפיות! יש אפשרות לדעת מהו סוג הבד הירוק שבו השתמשת?/ היכן נרכש?
השבמחקבד הקטיפה הירוק נרכש באחת החנויות בנחלת בנימין
מחק