ועכשיו לעניננו -שני הפרויקטים של הפוסט הזה הן כאמור כורסאות וינטאג' שהמשותף לשתיהן הן הידיות עץ המרשימות ש"עושות" את הכורסה.
זו הכורסה של מירה, היא קנתה אותה מ"הבוידעם של אלי" אם טרם הכרתם - לחצו על הלינק - אלי הוא אספן וינטאג' נלהב ויש לו מציאות שחבל על הזמן!!
מירה פשוט התאהבה בה וקנתה אותה והביאה אותה אלי. קצת רעועה, מהוהה, עם איזה גוון עץ דובדבן חשוד ... אבל איזה יופי של עבודת נגרות של פעם!!
כל התשתית - מושב וגב נבנתה מחדש, הקפיצים הישנים ששקעו הוחלפו בספוג ועכשיו הכורסה קלה יותר. ככה לידיות העדינות והרגליים הדקות, יהיה יותר קל לשאת את המשקל של הכורסה ושל היושבים עליה לאורך זמן, בכל זאת העץ כבר בן כ60 שנה...
העץ עבר שיוף יסודי והגוון האדמדם הוחלף בגוון אגוז עמוק שמחמיא לעץ ומחמיא לבד, שאני מצטערת שלא צילמתי בקלוז אפ, הוא בד אריג עם טקסטורה מענינת ועדינה בגוון ירקרק, בבחירת הבד נעשה שיקול שיתכתב עם הבד הקודם, הישן - כמזכרת למה שהיה והוספתי כמו שאני אוהבת, קדר בצבע אחר, בולט, במקרה הזה ירוק אפרפר.
לשמחתי, בסוף התהליך, מירה שלחה לי בהתלהבות סדרת תמונות בכיכובה של הכורסה בבית היפה שלה, תענוג!!
וזו הכורסה של סיגל, שנמצאית איתה כמה שנים אבל טרם קיבלה את הכבוד הראוי לה ועכשיו לשמחת כל המעורבים - שופצה לעילא ולעילא.
במקרה הזה הצלחתי לשמר את הקפיצים המקוריים שהיו במצב די טוב, והעץ עבר לטיפולו של שי אברהמי שכבר הזכרתי כאן בבלוג בעבר, שי הוא משחזר רהיטים ומפנק רהיטים עתיקים בפוליטורה כמו של פעם - עמוקה ומבריקה. תראו איך הצבע הטבעי, הבהיר של העץ יצא החוצה, לעומת ה"לפני"
סיגל בחרה ב"רנבי" בד אריג טורקיזי ונעים למגע שבעיקר משתלב באופן מושלם עם הצבע של העץ.
ושוב, הידיות...כמה יפות הן!
יחד עם הכורסה, סיגל הביאה 2 הדומים גמדיים, מרופטים ולא מענינים במיוחד, אבל היא החליטה להשקיע בהם
הבד גם הוא מרנבי, קטיפה צרובה עבה ויקרה, בשני פרינטים שונים שמתכתבים זה עם זה. את הרגליים שיפצתי גם והוספתי קצת גובה לספוג, שיהיו פחות פחוסים.
גם כריות נתפרו מאותו הבד והכל יושב יחד בהרמוניה. תודה מירה וסיגל, היה לי כיף איתכן ועם הכורסאות היפות שלכן!! * pictures of you - The Cure
אוהבת את הבלוג שלך, הוא פיסת השראה בשבילי. יופי של עבודות והספות כל כך עדינות ויפות
השבמחקgorgeous
השבמחקשלי פדן לורבר