הרבה פעמים שואלים אותי על פריטי ריהוט למכירה ואני עונה שזה פחות העיסוק של הסטודיו. כאן בסטודיו אני נותנת שירות של חידוש פריטי ריהוט עבור לקוחות ומעצבים ומעבירה סדנאות ומלמדת. אבל...לפעמים יש יוצאים מהכלל... והיום אני חושפת בפניכם את זוג הכורסאות שפרסמתי לפני כמה חודשים למכירה וריקי, לקוחה חוזרת שכבר חידשתי עבורה כורסה, זכתה בהן, בחרה להן בד מדהים ושימחה אותי מאוד!
אז זוג כורסאות הוינטאג' היפייפיות האלה הגיעו אלי דרך קרן, שעשתה אצלי סדנה, וכמה שבועות אח"כ התקשרה לספר לי שהם מפנים את דירת סבתה בת"א ויש שם 2 כורסאות יפות ושלחה תמונות. ואז, עשיתי מה שאני בדרך כלל לא עושה, נכנסתי למזדה 2 הקטנה שלי, נסעתי למתחם בזל ואספתי את הכורסאות. זוג, נדיר, שמור, מהמם. היה לי ברור שמי שיזכה בהן, יעשה לעצמו ולביתו מתנה נהדרת.
פרסמתי את הכורסאות בפייסבוק של 'סיפור כיסוי', היו עשרות פניות וריקי זכתה. היא בדיוק התחילה תהליך שיפוץ לבית חדש וסוכם שהן יחכו במחסן שלי כחצי שנה עד שיעברו לבית החדש ולריקי יהיה קל יותר לבחור עבורן בד.
היא ידעה מראש שבא לה על גוון וורוד עתיק ובהיר ונבחרה קטיפה מבית 'שכטר' שעשויה עיגולים עיגולים (חכו חכו, גם בפוסט הבא שאני מתכננת, הבד הזה, בצבע אחר, מככב) תראו כאן בתמונה למטה את הטקסטורה המגניבה.
אני (כמובן) הצעתי שנשלב קדר בגוון אחר ולשמחתי ריקי זרמה איתי, ככה נוצר אפקט מגניב של מסגרת שסובבת את הגב והמושב.
מסגרת העץ עברה חידוש - שיוף יסודי ופוליטורה וקיבלה גוון ערמוני ועשיר שנותן קונטרה לבד הבהיר. לכורסאות יש צורה עגלגלה ומחבקת, הן סופר נוחות לישיבה ואפילו, בגלל שהן הגיעו מבית טוב ששמרו עליהן, הצלחתי להציל את תשתית הקפיצים המקורית, לחזק אותה ולשקם אותה ועל כן הישיבה כייפית במיוחד.
הנה שתיהן יחד, רגע לפני שנאספו ונסעו לביתן החדש בכפר סבא. תודה לקרן ומשפחתה שמכרו לי את הכורסאות, ותודה לריקי שנתנה בי שוב אמון ורכשה ממני את הכורסאות האלה, תאמינו לי שכולנו זכינו!!
פריטים מתיישנים, סר חינם, הריפוד בלוי, העץ סדוק, אין מקום בבית, לפעמים כבר אין בית...בעליהם הלכו לעולמם, אבל פה בסטודיו יש כבוד לעבר ולזכרונות ולאותם פריטים עתיקי יומין, יחד עם הלקוחות המקסימים שלי, יש לי הכבוד להעביר רהיטים מדור לדור כך שלא ישכחו.
עירית הגיעה לסטודיו עם פריטים שהיו שייכים לאמה, שכבו שנים במחסן ועכשיו הגיעה העת לתת להם חיים חדשים ובית חדש. זוג הכורסאות המיוחדות המקסימות שאתם רואים בתמונה קיבלו בעלים חדשים - בנה של עירית וזוגתו.
והספסל המרופד, הספונת כפי שכיניתי אותה או לאב סיט כמו שעירית כינתה אותו, הלכה לביתו של בנה השני ולאשתו.
חלוקה שווה והוגנת ובעיקר מכבדת את אוסף הרהיטים המיוחד של הסבתא.
העץ של כל הפריטים היה משופשף ובלוי ונדרשו גם תיקוני נגרות לחיזוקים והדבקות. הספסל היה בצבע חום בלוי עם עיטורי זהב שעוד קצת נראו, קצת נצנצו .
אבל לצערי, הבעלים העתידיים שלו רצו אותו בשמנת... אותו דווקא הייתי משאירה ככה, בחן הדהוי שלו, את הכורסאות, לא היה מנוס מלצבוע והוחלט על אפרפר בטון.
הנה הפריטים מפורקים, אחרי נגרות ובדרך ליניב, למצבעה. אפשר לראות שכל התשתית פורקה מהם, היו שם קפיצים ישנים שיצאו מהמקום, חומרי מילוי ישנים כמו קש ושערות סוס ובעיקר היה צורך לבנות הכל מחדש, שיהיה חזק ומתוח.
גם הבדים היו סאגה מתמשכת, הבחירה לא היתה קלה. עריית בחרה עבור שני בניה וכלותיה ולקחה על עצמה את האחריות, הבחירה וכמובן עשתה זאת כמתנה לילדים. אז את הבדים היפים היא בחרה ב'דנדו'. הבדים הוזמנו מחו"ל וחיכינו חודש לבואם.
כחול עמוק לכורסאות. דומה למה שהיה אבל אחר. ותראו את ההבדל בעץ, ברגליים.
הכורסאות במבנה שלהן קצת נמוכות מהרגיל וקטנות באופן פרופורציונלי. ללא ספק פריטי אספנות.
לשמחתי יכולתי להשאיר את התשתית הבסיסית של הגב המיוחד, בצורת פלחים של פרי, ולעבוד עליה - לחזק ולמלא מחדש. בין פלח לפלח, יש קדר שעובר ונתפר ביד. גם בגב.
סרט קישוט כחול נייבי, בגוון דומה, סוגר את כל הסיכות החשופות, במקום מה שהיה קודם מסמרי ברזל.
הנה שתי הכורסאות עומדות דום לפני שהולכות לביתן החדש.
וזה הספסל אחרי. עירית בחרה עבורו בד מהמם מ'דנדו' - הגיאומטריה והצבעים עושים למבנה הרומנטי הזה טוויסט מגניב.
עניני מירכוזים וסימטריה היו חלק נכבד מעבודת הריפוד. ולגימור - מסביב לכל הספסל - סרט קישוט בצבע שמנת.
למררות שביכיתי את הצביעה בשמנת, העבודה של יניב מהמצבעה היתה כ"כ מושלמת, נקיה ויפה, שאני ממש שמחה עם התוצאה הסופית.
סימטריה ומירכוז גם מאחור (-:
שנה טובה לכל מי שקרא עד כאן, מאחלת לכם ולי שנת בריאות, הגשמה ויצירה!! וגם אהבה (-:
מי יתן וירבו פרויקטים יפים כאלה בסטודיו שלי.
פותחת את החודש הזה במחשבות על סתיו קריר, היום אני חולקת איתכם 2 פרויקטים שהשתפצו פה בסטודיו בחודש האחרון, בגוונים קרירים של כחול, בתקווה לימים קרירים יותר בקרוב (-: נתחיל בכורסה היפה של יערה. ככה היא פנתה אלי, אני אוהבת פניות כאלה, בשביל זה אני כאן.
וזו הכורסה, עם הריפוד הנוראי
לא רק שזה היה הריפוד המקורי והישן של הכורסה, מעין קטיפה מגרדת כזו. גם העץ היה שחור ובעיקר, תשתית הקפיצים המקורית השתוללה וברחה לכל הכיוונים - רואים את המושב הגבשושי?
יערה בחרה עבור הכורסה בד ריפוד בסגנון גיאומטרי שכל כך אופנתי עכשיו וגם עובד מעולה עם כורסאות וינטאג'
זוהי קטיפה צרובה מ"שכטר" הצילומים הצליחו יפה לתפוס את הגוון הכחול המיוחד של הבד - משהו בין טורקיז לכחול נייבי.
העץ היפה של הכורסה קיבל חיים חדשים, כל השחור שויף ממנו ופתאום נחשף גוון אדמדם ויפה שהולם את הכורסה.
המושב כמובן חדש לחלוטין, כל הקפיצים הישנים הוסרו ונבנתה תשתית רצועות וספוג לטקס איכותי כך שהישיבה נוחה ולא שוקעת מטה, כפי שהיה קודם. תתחדשי יערה, מתה על הכורסה שלך!!
הכורסה השניה היא של ריקי, והיא מצאה אותה ברחוב!! הכורסה היתה במצב מחריד גם מבחינת העץ וגם מבחינת הריפוד.
גם כאן כל הריפוד הופשט לרמת שלד העץ, הכורסה עברה לחיזוק ופוליטורה אצל שי אברהמי הרסטורטור מציל הרהיטים
וחזרה פשוט מהממת, בוהקת בגוון פוליטורה אדמוני. אתם קולטים את ההבדל בעץ?
לריפוד ריקי בחרה כבר ממזמן בד קטיפה מדהים ב"דנדו", מי שעוקב אחרי העבודות שלי כבר ראה בוודאי את הבד הזה בעבר, אין מה לומר, הוא פשוט יפייפה. בגב הקפדתי ששני חלקי הריפוד יתחברו יפה זה לזה כך שתיווצר המשכיות של המבנה הגיאומטרי
וכך יצא מהכורסה המרופטת מהרחוב, פריט מהמם, יוקרתי וחד פעמי שכל בית היה מתהדר בו. תתחדשי ריקי!!! כיף לך שמצאת אותה! *Belle and Sebastian - I didn't see it coming
לפעמים מוצאים כורסה ברחוב ולפעמים, היא מוצאת אותך...גם כשממש לא חיפשת, לא ביקשת, לא רצית וזה בכלל לא הסגנון של הבית שלך...
זה מה שקרה לאביב, אחד מחברי הקרובים והאהובים, שביציאה מאיזו פגישה, באיזו עיר איזוטרית, נתקל בדבר הזה:
ושלח לי מיד לוואטספ. ברגע הראשון נחרדתי, זו כורסה קצת מצחיקה, בפרופורציות הזויות, בסגנון שלא קשור אליי ולבטח לא לביתו המושבניקי של אביב, אבל גם ראיתי בה איזה חן מסגנון "עליסה מארץ הפלאות" וכבר השתעשעתי איך אני מציבה אותה משופצת בסטודיו.
מה שלא ידעתי, שבמקביל קיבלה נירית, האישה החוקית והמהממת של אביב את אותה תמונה ופלא פלאים, גם היא מיד נדלקה עליה ופינטזה איך תציב אותה בסלון הבית. אז....ברור מי זכתה, נכון? אני!!
שהיתה לי הזכות לשפץ אותה עבור הבית היפה שלהם!!
מה שעוד קרה זה שהכורסה הזו היתה טריגר להניע סוף סוף גם את פרויקט כורסאות הסבא האמיתיות של אביב, שחיכו לחידוש כבר הרבה זמן... אז התחלנו לרוץ עם 2 הפרויקטים במקביל.
וכך מצאנו את עצמנו בוחרים בדים ל3 כורסאות, שונות לחלוטין בסגנונן, בחלל שנשלט ע"י ספה אפורה בהירה. ככה זה נראה אחרי שנסגרנו על עצמנו.
צורת המדליון הקלאסית מאוד מתאימה לכורסת "העליסה" עם גב המדליון שלה.
אם שמתם לב בתמונת "הלפני" של הכורסה, היו לה פעם ידיות, שנשברו ולא היו בנמצא, יניב הצבעי שלי עשה עבודה מופלאה בהעלמת החלקים שהיו קשורים אליהן ובעבודת צביעה מושלמת (צביעה פוליאוריטנית בהתזה ובגימור בתנור) בצבע שמנת עדין.
תראו כמה היא יפה מאחור
אין ספק שיש לה פרופורציות מוזרות, אבל גם איזה חן מיוחד ולא רגיל והבד הבארוקי הזה הולם אותה בצורה מושלמת.
סרט קישוט עדין סובב את המושב ומסתיר את הסיכות, יצא יפה מעל ומעבר לציפיות.
הפרויקט השני, היה כאמור, הכורסאות של סבא וסבתא של אביב, כורסאות סבא "על אמת". אביב אפילו מצא תמונה ישנה מאיזה אלבום של הכורסאות עם הריפוד המקורי שלהן.
לפני כ6 שנים הן רופדו בבד הכסוף שראיתם למעלה ועם השנים זה נמאס, העיצוב של הבית השתנה והגיעה העת לחדש.
הוחלט לשמר את הצורה העגלגלה של הכריות ותפרתי אותן עם קדר אמצעי, צורה די נדירה שאני לא נוהגת לעשות הרבה, זו תפירה די מורכבת, אבל מה לא עושים בשביל חברים הכי טובים שיש?? פה זה גם ממש התאים והקדר נתפר מהבד של המושב. כך שיש שילוב מושלם.
את הזוג יחד כבר צילמתי בביתם של אביב ונירית, ככה זה נראה שם. הכורסאות גם עברו חידוש פוליטורה והגוון האדמדם של העץ משתלב נהדר עם הטורקיז של הבד. כל הבדים נבחרו ב"שכטר".
תתחדשו אהובים שלי!!!
*Gorillaz - Feel Good Inc. (Cover) by Daniela Andrade
הפרויקט הזה כבר מחכה הרבה זמן לפרסום (חדי העין מבינכם יבחינו בשרוול ארוך של חולצה מבצבץ). יש לנו הפעם כורסה אחת, יפה במיוחד, שזכתה לטיפול מקיף בסטודיו ובעיקר לתיעוד התהליך!
צילום תוך כדי עבודה זה משהו שמאתגר אותי, אני לא מספיקה, אני כולי שקועה בעבודה, כל כך ב"שוונג", נשאבת לתוך הפרויקט, שלב אחר שלב שלפעמים אני מסתכלת אחרי כמה שעות על ההספק שלי, לא מאמינה וגם...אופס, שוב לא תעדתי.
אז הנה לפניכם, הכורסה של שלומית, כורסה אהובה שנמצאית איתה שנים רבות
גם העץ כבר השתפשף, יש בזה איזו חינניות, אבל כשמחדשים את הריפוד, לפעמים מצב העץ הישן נהיה צורם מול הריפוד החדש.
כשאני מתחילה לפרק את הריפוד הישן, אין לדעת מה יתגלה מתחת...כמו שכבות של חפירה ארכיאולוגית
שימו לב שתחת הריפוד מבצבץ לו עוד ריפוד, אדום...
הנה הם, 'הקישקס' של הכורסה (-: בסוף, נותרנו עם שלד העץ של המושב, הרגליים פורקו והלכו לחידוש עץ - שיוף יסודי ופוליטורה ואני הספקתי לתעד גם את בולי שנות הצנע שהודבקו, בצנעה, בתוך גוף הכורסה.
שלומית בחרה בד מקסים, שיתאים לשלוות חדר השינה, היכן שהכורסה מיועדת להיות. הבד מ"שכטר".
ותראו כמה יפה העץ של הידיות אחרי החידוש.
עכשיו כשאתם רואים את הכורסה מרופדת, וראיתם את שלד המושב העירום, אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה עבודה מושקעת בכורסה אחת, בבנית התשתית של הספוגים והרצועות שמחזיקות אותם, כך שתהיה שוב אותה צורה שהיתה קודם, רק טובה יותר ונוחה יותר.
והקדר..התוספת האהובה עלי, לא היה בכורסה המקורית, אבל מתבקש. חיפשתי ומצאתי פיסת בד שמתאימה בגוון והוספתי מסגרת לגב, ככה יפה יותר. מיותר לציין ששלומית הלקוחה מאוד אהבה את התוספת שלי. קטנה, אך משמעותית.
