את הכורסה הזו סמדר מצאה ברחוב, איזה כיף! היא טוענת שיש עוד אחת כזו אצל ידיד שלה – מי זורק כורסאות כאלה, מי? ולמה אני לא מצאתי אותן?
אז היא הביאה אליי את הכורסה עם בקשה אחת – את הריפוד על הידיות היא ממש לא רוצה.
בזמן שהיא הלכה לקנות בד, כאן ברחוב הרצל, התחלתי לפרק את אחת הידיות. זה באמת היה מוזר כי זה היה נראה כמו תוספת מאוחרת לכורסה ומצד שני, כל הכורסה היתה מרופדת בסגנון ישן מאוד, כאילו ככה היא נולדה.מצאתי שם גיבוב של קרשים, קרטון וערימות של מסמרים שהחזיקו את התוספת הזו במקום. את ידיות העץ המקוריות שהיו מאוד מאוד יפות חוררו בלי רחמים במסמרים עבים. כשסמדר חזרה הראתי לה והסברתי שהמחיר של להוציא את התוספות המוזרות יהיה צלקות וחורים ענקיים בידיות. היא נשארה איתנה בדעתה וסיכמנו שאעשה את המקסימום לסתום את החורים וחוץ מזה, היא אוהבת אותה ככה, עם סימני הגיל.
בסופו של תהליך עקירת המסמרים והקרשים, סתמתי את החורים בחומר מיוחד בצבע העץ, החלקתי ועברתי על כל הידיות וחלקי העץ בפוליטורה הלוך וחזור. התוצאה רחוקה מלהיות מושלמת, יש דברים שאי אפשר לתקן, אבל המראה של הכורסה השתנה לחלוטין, פתאום היא נהייתה רזה וחתיכה והידיות שלה, למרות סימני הגיל, פשוט יפות וראויות להיות בחוץ. גם הבד שסמדר בחרה הולם אותה מאוד – בד קלאסי עם טיפה ברק, ממנו נתפרו הכיסויים לכריות והפעם עם רוכסן, לא מבינה למה פעם היו עושים אותן בלי... 
ההשערה שלי שהיא שהכורסה הזו נולדה בשנות ה50-60 ונעשתה באהבה רבה מעץ מלא ובקווים עדינים כמו שהיו עושים פעם, ומתישהו בשנות השבעים או השמונים המזעזעות, כשלא היתה שום הערכה לעבר וסתם עשו דברים מכוערים, מישהו החליט משום מה להוסיף את הריפוד המוזר על הידיות וככה זה נשאר, עד ש30 שנה אחרי זה מישהו מאס בה וזרק אותה לרחוב. אז תודה לסמדר שהחזירה לה את הלוק המקורי.
* Eminem - The Real Slim Shady
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה