יום שלישי, 13 במאי 2014

*Somebody To Love Me

לפני פסח היתה תקופה מאוד עמוסה כאן בסטודיו, הלו"ז היה מלא בעבודה וכולם כולם רצו שיהיה מוכן לחג. כשכבר הייתי עמוסה לעייפה, הגיע אליי אופיר עם זוג הכורסאות שמיד תראו וביקש לרפדן. שמחתי מאוד כי הן בדיוק מסוג הפרויקטים שאני אוהבת - וינטאג' אותנטי ומקורי, עברו במשפחה ומרופדות בבד ישן ומכוער כך שהחידוש יהיה מאיר עיניים. 
רק שגם הוא, ללא יוצא מהכלל, רצה את הכורסאות לחג. כמעט ויתרתי - זה היה נראה מעבר לכוחותיי אבל...התשוקה לטפל בהן היתה גדולה ממני והסכמתי. עבדתי קשה לפני החג, אבל היה שווה, תראו מיד
משהו בצורת העץ, שחובקת את הכורסה ברכות, ממש מייחד את הכורסאות האלה שהיו שייכות לסבא וסבתא של עופר, בנזוגו של אופיר והוא ריפד אותן לדירתם החדשה כמתנה לעופר.
מה שהכי הטריד אותי בכורסאות זו הכרית מושב העצומה בגובהה, זה כל כך לא פרופרציונלי ולכן, למרות שבכל מקרה הן נזרקו לפח והכנתי עבור הכורסאות כריות מושב חדשות, הייתי חייבת לעשות ניתוח כירורגי
 אז אפשר לראות שמעל הכרית המקורית בצבע חום, מעליה הוסיפו אי פעם שכבת נוספת של צמר גפן ואצות ים מיובשות, זה מה שהיו משתמשים לפני הספוג. הכרית המקורית היתה בגובה נורמלי אותו שיחזרתי בכרית החדשה. בנוסף, בכרית המקורית היתה מערכת קפיצים מגניבה שלצערי לא שרדה את פגעי הזמן ושקעה לחלוטין, אבל עדיין, זה היה מסע מרתק בנבכי הזמן.
 גם הריפוד המקורי, חום וכתום כמו שאהבו פעם, נחשף בפני.
 ואז, במעבר חד, לבדים המודרניים והיפים שאופיר קנה בשכטר (והתבסס על זוג כורסאות שראה אצלי בבלוג), אחרי חידוש הפוליטורה, כריות מושב חדשות,  תוספת של קדר יפה - הנה הן בגרסתן החדשה:  
קלוז אפ לקדר החום שוקולד שעוטף את הכורסה
 וגם את השניה. 
כמה זה נראה אחרת שזה חדש ומודרני. כמה כבוד לעבר ומבט לעתיד.
 ובהיפוך כריות


* Mark Ronson & Business Intl ft Boy George-Somebody To Love Me

6 תגובות: