סיפור כיסוי: *All about that BaSS

עם כל החגים שעברו (כבר שכחנו...) הצטברו אצלי כמה וכמה פרויקטים מקסימים שעברו תחת ידי בסטודיו וטרם הספקתי לחשוף.

שתי הכורסאות שאיתנו כאן היום הן כמובן וינטאג' מקסים ובשתיהן הוחלט לרפד את הכורסה בבד אחד ואת כרית המושב בבד אחר, נועז.

אז אתחיל בכורסה של מיכלי, אחותי הקטנה לנצח ושל בעלה חגי. כשמיכלי הביאה את חגי להכיר את המשפחה, אחד הדברים הראשונים שחיברו ביננו, היתה אהבתנו המשותפת לוינטאג' ופריטים ישנים.

לכבוד מעבר לדירה חדשה, הגורל זימן לחגי פגישה עם כורסת וינטאג' מקסימה בחניון של בניין.

זו באמת כורסה מהממת, עם ידיות שעפות באויר. העץ שהיה צבוע שחור שויף ע"י חגי בעבודה קשה, הוא גם תיקן כמה חיבורי עץ שבורים והביא את העץ למצב תקין ומקסים - שימו לב לרגליים - למגפונים הקטנים בצבע שחור.

את הבד הלכנו יחד לבחור ב"דנדו" כמובן. היה כיף להסתובב שם בין הגלילים ולחשוב על שילובים אפשריים. אני תמיד אומרת שבכורסה אפשר קצת יותר "להשתולל", כל אחד לפי טעמו כמובן, ולשמחתי - אחותי זרמה איתי ובחרנו בדים שהם גם סולידיים כמוה וגם עם טוויסט של צבע והומור בשביל הכיף.

קדר מאותו בד של הכרית מסתובב סביב כל הכורסה ועושה לה מסגרת יפה

לכרית המושב החדשה יש כמובן רוכסן לשליפה לכביסה. יצא מקסים, הייתי מאמצת אותה בכיף! מיכלי וחגי תתחדשו!!

והנה בהמשך ישיר ובאותו עניין - הכורסה של מורן, כורסת וינטאג' מקסימה משוק הפשפשים.

היא היתה מרופדת בבד כל כך יפה, ירוק עז וחי , קטיפה עם תבליט של עלים, אין היום בדים כאלה...כשהתחלתי לפרק אותה, גיליתי בפנים עבודת יד של פעם, מלא מלא מלא מסמרים, נעוצים במרווחים שווים ומדויקים, לא יכולתי שלא להעריץ את העבודה המדויקת הזו של פעם, לפני שהיו אקדחי סיכות...למרות שאכלתי מרורים להוציא את כל המסמרים האלה

את הבדים מורן בחרה ב- דומיין ברחוב הרצל - הבד הצהוב, שאם תסתכלו מקרוב, תראו שיש לו תבליטי מעוינים יפים, והבד של הכרית מקולקציית קוקאשי של שכטר - בדים בדוגמאות גיאומטריות יפניות.