‏הצגת רשומות עם תוויות דנדו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דנדו. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 4 בספטמבר 2016

*I didn't sEe it CoMing

פותחת את החודש הזה במחשבות על סתיו קריר, היום אני חולקת איתכם 2 פרויקטים שהשתפצו פה בסטודיו בחודש האחרון, בגוונים קרירים של כחול, בתקווה לימים קרירים יותר בקרוב (-:
נתחיל בכורסה היפה של יערה. ככה היא פנתה אלי, 
אני אוהבת פניות כאלה, בשביל זה אני כאן.
וזו הכורסה, עם הריפוד הנוראי
לא רק שזה היה הריפוד המקורי והישן של הכורסה, מעין קטיפה מגרדת כזו. גם העץ היה שחור ובעיקר, תשתית הקפיצים המקורית השתוללה וברחה לכל הכיוונים - רואים את המושב הגבשושי?
יערה בחרה עבור הכורסה בד ריפוד בסגנון גיאומטרי שכל כך אופנתי עכשיו וגם עובד מעולה עם כורסאות וינטאג'
זוהי קטיפה צרובה מ"שכטר" הצילומים הצליחו יפה לתפוס את הגוון הכחול המיוחד של הבד - משהו בין טורקיז לכחול נייבי.
העץ היפה של הכורסה קיבל חיים חדשים, כל השחור שויף ממנו ופתאום נחשף גוון אדמדם ויפה שהולם את הכורסה.
המושב כמובן חדש לחלוטין, כל הקפיצים הישנים הוסרו ונבנתה תשתית רצועות וספוג לטקס איכותי כך שהישיבה נוחה ולא שוקעת מטה, כפי שהיה קודם.
תתחדשי יערה, מתה על הכורסה שלך!!



הכורסה השניה היא של ריקי,  והיא מצאה אותה ברחוב!! הכורסה היתה במצב מחריד גם מבחינת העץ וגם מבחינת הריפוד.
גם כאן כל הריפוד הופשט לרמת שלד העץ, הכורסה עברה לחיזוק ופוליטורה אצל שי אברהמי הרסטורטור מציל הרהיטים
וחזרה פשוט מהממת, בוהקת בגוון פוליטורה אדמוני. אתם קולטים את ההבדל בעץ?
לריפוד ריקי בחרה כבר ממזמן בד קטיפה מדהים ב"דנדו", מי שעוקב אחרי העבודות שלי כבר ראה בוודאי את הבד הזה בעבר, אין מה לומר, הוא פשוט יפייפה. בגב הקפדתי ששני חלקי הריפוד יתחברו יפה זה לזה כך שתיווצר המשכיות של המבנה הגיאומטרי
וכך יצא מהכורסה המרופטת מהרחוב, פריט מהמם, יוקרתי וחד פעמי שכל בית היה מתהדר בו. תתחדשי ריקי!!! כיף לך שמצאת אותה!

*Belle and Sebastian - I didn't see it coming




יום שלישי, 1 במרץ 2016

*How Deep Is Your Love

בדיוק פרסמתי בעמוד הפייסבוק של סיפור כיסוי זוג כורסאות וינטאג' נהדרות למכירה, בחבילה הכוללת חידוש עץ, תשתית וריפוד, וחשבתי לעצמי שאין מתאים יותר השבוע מלפרסם בבלוג את תוצאות המכירה הקודמת - גם כאן היתה לנו כורסת וינטאג', אז היתה זו כורסה אחת, וינטאג'ית, מיוחדת ויחידה במינה וגם היא חיכתה לבית אוהב.
לשמחתי כמעט מיד פנתה אלי אורית שעשתה פרויקט עיצוב והום סטיילינג למירב ומשפחתה שבונים בית חדש וכחלק מהפרויקט נרכשה הכורסה. ככה היא נראתה בהתחלה.
כשקונים פריט וינטאג' נדרש המון דימיון, העזה ואמונה - שמהפריט המסמורטט, הדהוי והבלוי, ייצא הברבור המיוחל, הכוכב של הבית.
כשאליי לסטודיו מגיעה כורסה כזו, אני מיד יודעת שחלק מהעבודה זה להפשיט אותה כליל, להוריד את שכבות הבד הישן, את הספוג המלא אבק, לטפל בתשתית ובכל מה שתחת הריפוד ומעל לשלד העץ. יש רפדים שלא עושים את זה...אבל זה לא מה שקורה כאן, בסטודיו.

הכל נבנה מחדש: רצועות קפיציות, בסיס מושב ובסיס גב, ספוג חדש לגב וכרית מושב חדשה. את הבדים אורית ומירב רכשו בדנדו, לכרית מושב יש כמובן רוכסן לשליפה עבור כביסה. 
 וגם כאן, לא ויתרנו על הקדר בכרית, זה מוסיף, אין ספק.
ובנוסף - עבור פינת המשפחה בבית, אורית הזמינה ממני גם הדום 'פיפטיז שיק' עם גרביים אדומות, שיצא פשוט מקסים!! לא תמיד יודעים אבל אם לא בא לכם לבוא לסדנה, גרים רחוק, עסוקים - ניתן להזמין את המוצר הסופי, את ההדום מוכן עבורכם לפי עיצובכם - להביא בד או לבחור ממבחר הבדים שיש בסטודיו.
ועוד פריט שהוזמן ממני - מושב על גבי חבית אחסון. כן, כן, זהו המוצר של סדנת "כפתור ופרח", סדנה שכבר כמעט ולא מתקיימת בסטודיו, אבל אני תמיד שמחה להכין את המוצר עבור לקוחות.
תודה למירב ואורית שבאו והאמינו ורכשו והתלהבו יחד איתי, בשעה טובה לשתיכן!!

*The Rapture - How Deep Is Your Love

יום שני, 16 בנובמבר 2015

*Let forever Be

בפוסט היום חיברתי עבורכם 2 סיפורי חידוש - סיפורי סבתא. 2 פרויקטים שונים מעבודות הסטודיו שמנציחים את הסבתות שלנו. אחת שלי הפרטית ואת השניה לא הכרתי אבל הרגשתי שאני מתחברת אליה דרך החומר.

בפרויקט הראשון, אחותי מיכלי הביאה אלי כורסה ישנה שהיתה של בתיה, סבתא שלנו, שעברה לא מזמן לבית אבות. הכורסה שהיתה בבית של סבתא שלי מאז ומעולם, היא סוג של רהיט סוכנות, משהו שהגיע אליה כשהיא עלתה לארץ בשנות ה70, יחד עם סט שלם של רהיטים באותו סגנון: שולחן, שידה, ארגז מצעים.
אי שם בשלהי האייטיז הכורסאות חודשו בבד שאני זוכרת מילדותי. עכשיו הגיע הזמן לחדש לכבוד המעבר לדירה של אחותי ולנער קצת את העיצוב.
מי שעוקב אחרי עבודות הסטודיו, יודע שיש לי חיבה עזה לשילובי בדים ולאלמנט הקדר - צינורית הבד שעוברת סביב הרהיט, כל פריט לפי המבנה שלו. אז כשמיכל וחגי הביאו אלי את הבד הצהוב היפה, עודדתי אותם בדרך שאינה משתמעת לשתי פנים שנעשה פה קצת דיסקו
וכך נולדו הצדדים המודגשים שלא היו במבנה המקורי, תודו שזה יותר מעניין ככה..
לקינוח וכתמורה לעבודתי, קיבלתי תמונה של האחיין המעלף שלי, תומי, מבסוט מהכורסה וזו התמורה הכי הכי שווה.

בפרויקט השני, פנה אלי אורי עם גובלנים שנרקמו ע"י פנינה, הסבתא של אישתו. בעבר הם היו ממוסגרים ותלויים על הקיר, אבל אורי חיפש דרך אחרת להנציח את עבודת היד המדהימה ולתת לה כבוד.
היו 3 גובלנים שונים ולצורך הפרויקט, אורי בחר 2 כסאות שונים ממבחר הכסאות למכירה בסטודיו
שני הכסאות הם וינטאג' אותנטי עם בולי צנע שהתגלגלו אלי מכל מיני מקורות ונבחרו ע"י אורי דווקא בגלל שהם שונים ואפשרו משחק עם הגובלנים. 
עשינו ישיבת סיעור מוחות בה תכננו בדיוק איזה גובלן יהיה בכל חלק ויצאנו לדרך. הצצה לתהליך הפירוק, הכסאות מופשטים מכל שכבות העבר
 
ונשלחים לחידוש העץ - שיוף ופוליטורה
ובינתיים בסטודיו, בזמן שהכסאות עוברים חידוש עץ, נערכתי עם בד שחור דומה למרקם ולבצע השחור של רקע הגובלן ותפרתי תוספות כך שהגובלנים יתאימו לגודל ומבנה הכסא.
עניני ההתאמה היו עבודת נמלים והייתי מאוד נרגשת וקצת עצבנית להתעסק עם הגובלנים, טעות קטנה והלך עליי. אבל בסופו של דבר תוספות הבד שתפרתי כמעט ולא נראות והכל התיישב בול.
למרות הקשיים זה היה אחד הפרויקטים שהכי נהנתי מהם אי פעם, העבודה עם הגובלנים היתה יצירתית וחד פעמית
הרגשתי שנתתי ליצירות האלה הנצחה של כבוד.
הכסא השני רופד ברובו בבד מ'רנבי' שאורי קנה מזמן וחיכה לפרויקט המתאים
ומאחור יש הפתעה
כדי ששני הבדים ישתלבו, ריפדתי את הפנל החיצוני הצדדי של הכסא - גם במושב וגם בגב, בבד שחור.
אוהבת את העבודה שלי, כבר אמרתי...? (-:




* The Chemical Brothers - Let Forever Be



יום שני, 2 בנובמבר 2015

*Good inTent

התמונות של זוג הכורסאות של גליה חיכו לא מעט זמן בארכיון כדי להחשף, לא יודעת למה, הן כל כך יפות ועבר עליהן מהפך מושלם ואפילו תעדתי כמה מהשלבים בדרך, אז הנה הן -  5 דקות התהילה שלהן פה בבלוג - כדאי לצלול איתי פנימה
הנה הכורסה, אחת מזוג, פעם הן היו יפות, לפני הרבה שנים
כריות הגב והמושב מיד הלכו לפח, הרגליים היפות נזקקו לשיוף ופוליטורה חדשה וכל יתר הריפוד הופשט עד העץ, כל הספוג המתפורר - לפח

וכשאנני אומרת מתפורר, זה לא סתם, רואים את האבקה הצהובה אול אובר? סיימתי לפרק את הכורסאות עם אבק צהוב באוזניים
 
מעניין מה עלה בגורל רהיטי דולפין, ריהוט מודרני מהרצליה, איזה לוגו יפה...

לפעמים כשאני מתמחרת ללקוחות עבודת ריפוד לפריטי וינטאג' במצב אותנטי, כלומר מתפורר, לא בטוחה שמבינים - כמה עבודה.. כל מה שפורק, עד השלד, צריך להווצר מחדש...ידיות, כריות...תשתית
הא! כאילו לא היה דבר!
(-:
שמחתי בבחירת הבדים של גליה שהיא אלגנטית ביותר, עם אפור סולידי בגוף והשתוללות מודרנית בכריות. הבדים מדנדו - נחלת בנימין ת"א

בידיות יש אלמנט שמתחבר חיצונית ומסתיר את הסיכות שמחברות את הבד, גאוני! וכמה יפה העץ אחרי הפוליטורה
גם מאחור הכורסאות יפות, יש להן מעין גב כפול עם מדרגה, פשוט דיטייל מיוחד וקסום
והנה הן יחד, עכשיו נראה אתכם גוללים חזרה מעלה, לראות איך הן נראו בהתחלת התהליך (-:

*וכרגיל, מסיימת בשיר, אהוב עליי ביותר לאחרונה, מתה על הגרוב שלו, אבל הפעם לא הקליפ המקורי אלא ריקוד שיצר נדב צלנר, רקדן ישראלי מוכשר לצלילי השיר ומצולם פה, אצלנו בת"א, תציצו
Good Intent by Nadav Zelner








יום שלישי, 25 באוגוסט 2015

*All of Me

כמה משעממים היו החיים שלי אילולא היו באים מולי כל פריטי הוינטאג' המטריפים האלה בליווי הלקוחות הנהדרים שלי שמוכנים להשקיע בהם.
הנה כסאות המטבח של איילת, 3 זהים ואחד שונה ומקסים אך באופן משעשע גם הוא הגיע מהרחוב באותו שילוב צבעים של פעם.
כל ה4 נאספו מהרחוב. אפשר לראות את סגנון הריפוד של פעם, טרם ימי הספוג, בחומר המילוי הוא סוג של צמר כותנה אפרפר שיוצר תוצאה שטוחה ורזה ולא מפנקת.
בבית עם ילדים קטנים, כמו אצל איילת, היא בחרה לרפד את הכסאות בחומר דמוי עור\ויניל שניתן לניקוי בקלות. היא בחרה ללכת עם אותה צבעוניות כדי לשמר את העבר. שימו לב לקדר שמקשט את הגב.
כדי לרפד כסא כזה, רצוי לפרק את הגב שלו, לתוצאה יפה יותר. לא תמיד זה מתאפשר, פעם לא האמינו בברגים...
במקרה הזה הגב היה מספיק חזק לשאת את חילוץ המסמרים ולא להתפורר, כבר נתקלתי בעץ מתפורר שכל נגיעה רק הזיקה לו. כל תשתית הספווגים המושב ובגב, בארבעת הכסאות נבנתה מחדש שיהיה שמנמנים במראה ומפנקים לישיבה.
 
בתהליך הריפוד אפשר לראות את הסיכות שסובבות סביב הגב, תיכף הן יוסתרו במסמרי קישוט - זה מה שמסמרים עושים...מסתירים את הסיכות
במקור הכסאות האלה היו עם מסמרי פלסטיק שהוכנסו אחד אחד, היום אין כאלה בנמצא וסרט מסמרי ברזל הוא הפתרון היחיד שקיים. אם הכסא היה מרופד בבד, ניתן היה לתפור את הבד, בתפירה ידנית, בחוט ומחט. אך דמוי העור לא מאפשר את זה.
 גם הכסאות האחרים קיבלו את אותו טיפול וכמובן שכולם עברו חידוש עץ - פוליטורה כהה שאיחדה את כל הארבעה לאותו גוון.
 אז הנה הם, ארבעתם, אחרי, נראים כמו פעם, אבל הרבה יותר יפים ומפנקים.


* John Legend - All Of Me