יום ראשון, 26 ביולי 2015

*The SaMe thiNg

כאן בבלוג במהפכים ותהפוכות עסקינן, זו העבודה שלנו כאן בסטודיו וגם השמחה והסיפוק הכי גדולים. מי שעוקב כאן לאורך השנים יודע שהפרויקטים הכי מוצלחים הם אלה עם המהפכים הכי גדולים. היום יש פה 2 פרויקטים שהשתפצו בסטודיו באופן מקיף אבל המהפך...לא כזה גדול... מופתעים? תנו לנו להסביר ולהראות- יש מלא תמונות:
אלה זוג כורסאות הוינטאג' של עירית, שהגיעה אלי איתן הישר מרחובות
שם, רפד מקומי, ריפד לה אותן בבד קטיפה יוקרתי ויקר של רנבי, הן הגיעו אליי כמה שבועות אחרי, כשעירית הבינה שהיא לא יכולה לחיות עם זה בבית...
הרפד עשה עבודה לא טובה, לא מדויקת, עם א-סימטריה, כיווצים וטעות מחרידה שאסור לעשות בקטיפה - לחבר 2 חלקים בכיוונים הפוכים, רואים את הבדלי הצבעים? ככה זה כשעובדים עם בד קטיפה יש לה כיוון וחייבים להקפיד על זה. ועוד אי אלו ענינים שהתגלו שם.
למשל חפירה ארכיאולוגית מענינת על ציר הזמן - שיכבה ראשונה מתחת לירוק - בד ריפוד אפור בהיר, הבד הקודם של הכורסאות
מתחתיה שיכבה שניה, אופיינית לשנות ה-80, כעורה
שכבה שלישית הסתתרה תחת ספוג, שנות ה60-70 ורואים את הבד הכתום בפרונט? זה כנראה המקורי, בגב הסירו אותו.
אז זה היה מסע מרתק לאורך שנים, אופנות של בדים ו...רפדים עצלנים...אחרי הורדת כל השכבות, עם האבק שצברו כל השנים האלה, אפשר היה להתפנות למלאכת הריפוד והחידוש
עירית בחרה שוב בד קטיפה ירוק, הפעם מ"דומיין" בגוון יותר יפה מהקודם, יותר "חי", המלצתי להוסיף את הקדר בירוק זית שימסגר את הכל, אבל לא רק ליופי, בדגם הזה של הכורסה, הקדר גם משמש כגבול בין חלקי הגב - הקידמי והאחורי ומאפשר לבדים להצמד יפה, ללא כיווצים זה לזה.
אז בסופו של דבר עירית קיבלה זוג דומה למה שהיה, רק יפה יותר ומדויק יותר. אין פה מהפך גדול, אבל סיפור טוב ויוצא דופן, כן!


הפרויקט השני שייך לשירה שקנתה את הכורסה שלה דרך יד 2, היא נסעה עד ירושלים לקנות אותה במחיר לא זול בכלל בהתחשב במצב: העץ בחלקו היה שרוף, כאילו השאירו את הכורסה ליד תנור והמצב שלה היה נוראי, הכורסה פשוט התפרקה ככל שהורדתי את הריפוד.
למטה, בבסיס, חצי שרוף נמצאה מדבקת יצרן ברוסית מימי הסובייטים, יש לכורסה וותק של כמה עשרות שנים על פני האדמה.
אחרי פירוק הריפוד והתשתית, הזמנתי את עמיעד הנגר לסשן ניקוי, הדבקות והרכבת הכורסה מחדש. 
שירה לא רצתה שהכורסה תעבור שיוף וטיפול בעץ אלא להשאיר אותו ככה, שרוף ופגום.
גם היא בחרה בד קטיפה ירוק ליים, הפעם ב"רנבי" ואת הגימור בחרנו לעשות בקדר כפול, אלמנט שנתפר במכונה תפירה ומודבק לבד ולעץ, במקום נעיצת מסמרים
והנה הכורסה בשלמותה, אחרי הכל, נוחה, רכה ויפה.





* Belinda Carlisle - (We Want) The Same Thing






2 תגובות: