לפעמים לקוחות מתנצלות בפני שלוקח להן זמן "להתניע את התהליך", אני תמיד מרגיעה אותן ש"כל דבר בעיתו" ואני כל כך מבינה שצריך להגיע הרגע הזה שמתחשק באמת להתעסק בפרויקט, עד שיש כוח להעמיס את הכורסה על האוטו, ללכת לחפש בד, להקציב לזה תקציב.
כשהכורסה של עדי, שחיכתה יפה לתורה, נכנסה סוף סוף לתהליך החידוש וזה קרה אחרי שנה בערך של "לחכות להזדמנות המתאימה" ואז עוד כמה חודשים של "לחפש את הבד הנכון" ואח"כ פשוט חיכינו חודש וחצי ל"דנדו" שהבד שעדי בחרה סוף סוף יגיע כבר במשלוח
ואז עדי ביקשה ממני לצלם לה כמה תמונות מהתהליך...אני מודה שבזה אני לא כל כך טובה, כשאני שקועה עד צוואר בתוך קרביים של כורסה, לא בא לי להתחיל למצוא זויות ותאורה טובה ולצלם, כי כל כולי בתוך העבודה וההשראה. אבל לפעמים זה קורה, במיוחד כשמבקשים ואז גם לי נשארת מזכרת מהתהליך
אפשר לראות שהכורסה הישנה הופשטה מכל שכבות הריפוד (היו כמה) והספוג הישן.
הבחירה של עדי בבד טורקיז עם קצת ברק ובבד הצבעוני היפה הזה לכרית הגב (שניהם מ"דנדו"- שבאמת לא מפסיקים להפתיע אותי במגוון ובצבעוניות) הצליחה להביא לכורסה היפה הזו, עם רגלי הוינטאג' המחודדות והיפות, קלילות ושובבות, בניגוד אדיר לקטיפה החומה שהיתה שם קודם.
חדי העין מבינכם יבחינו שהכורסה קצת יותר רזה בידיות ממה שהיה קודם, וזה בגלל שתחת שכבת הריפוד החומה שאיתה היא הגיעה נמצאו עוד 2 שכבות ישנות של ריפוד ובאופן מחריד- כולן חומות.
והכפתור, קריצה למה שהיה קודם.
אז חיכינו - עדי ואני - לפרויקט הזה המון המון זמן, אבל באמת שכל דבר בעיתו וככה הכל לטובה. הפריטים הבאים שהתחדשו להם כאן בסטודיו שייכים לאורנה ואורי. קודם כל הכסא הקטן והחמוד הזה ששייך לפינת איפור - טואלט שהיתה של הסבתא. לכסא יש כאלו פרופרציות מצחיקות שהייתי חייבת לצלם אותו ליד כסא רגיל לכסא בחרה יערה, ביתם של בני הזוג שקיבלה את הטואלט במתנה, בד מדהים מדנדו, בסגנון של פריחה יפנית בצבעוניות יפה. כל כך מתאים לכסא
תראו כמה יפה הגב מאחור. והפריט הבא זה כבר סיפור אחר. הכורסה הזו היתה שייכת לחברים שויתרו עליה בגלל עלויות השיפוץ ואורנה ואורי הרויחו.
זו תמונת ה"לפני" היחידה שיש לי. הכורסה היתה דהוית שמש, גשם וכמה שנים טובות בחוץ. תראו איך נראה העץ.
כשהתחלתי לקלף את הריפוד המתפורר התגלה לי שפעם, מזמן, הוא היה שחור לבן ודי מגניב.
אבל תראו מה היה שם במושב - קפיצי נחש שהשתחררו וקרעי ספוגים שהתפוררו, אי אפשר היה לשבת על הכורסה הזו.
ככה נראה גוף הכורסה אחרי הפירוק של התשתית הפנימית הקלוקלת וכבר עם יחידת הרגליים שהגיעה אחרי טיפול יסודי ואוהב אצל שי אברהמי משחזר הרהיטים, שגם הפנה את בני הזוג אליי. זוכרים איך נראה העץ קודם? לכורסה נבחר בד אריג בצבע ירוק זית אפאפר, גם הוא מ"דנדו" והוא מתיישב מושלם על הכורסה הזו
זו לא סתם כורסה, זה הדגם המדהים של כורסת הנדנדה של פעם, זו שגוף הכורסה יושב על 2 כפיסי פלדה שיוצרים נדנוד מעלה מטה עדין ומרגיע. אין, אין דברים כאלה. בגב הוספתי 4 כפתורים כמו במקור, הם לא סתם שם, הם עוזרים להחזיק את הבד במקום בו הגב מקבל מעין עיקול -רואים את זה?
איזה פאן פאן פאן היה לי לעבוד על כל הפריטים האלה, אני ברת מזל!!
איזה פריטים מיוחדים ויפים! הלקוחות ואת זכיתם
השבמחק