*More then ThiS

הפרויקט הזה כבר מחכה הרבה זמן לפרסום (חדי העין מבינכם יבחינו בשרוול ארוך של חולצה מבצבץ). יש לנו הפעם כורסה אחת, יפה במיוחד, שזכתה לטיפול מקיף בסטודיו ובעיקר לתיעוד התהליך!

צילום תוך כדי עבודה זה משהו שמאתגר אותי, אני לא מספיקה, אני כולי שקועה בעבודה, כל כך ב"שוונג", נשאבת לתוך הפרויקט, שלב אחר שלב שלפעמים אני מסתכלת אחרי כמה שעות על ההספק שלי, לא מאמינה וגם...אופס, שוב לא תעדתי.

אז הנה לפניכם, הכורסה של שלומית, כורסה אהובה שנמצאית איתה שנים רבות

גם העץ כבר השתפשף, יש בזה איזו חינניות, אבל כשמחדשים את הריפוד, לפעמים מצב העץ הישן נהיה צורם מול הריפוד החדש. 

כשאני מתחילה לפרק את הריפוד הישן, אין לדעת מה יתגלה מתחת...כמו שכבות של חפירה ארכיאולוגית

 שימו לב שתחת הריפוד מבצבץ לו עוד ריפוד, אדום...

 הנה הם, 'הקישקס' של הכורסה (-: בסוף, נותרנו עם שלד העץ של המושב, הרגליים פורקו והלכו לחידוש עץ - שיוף יסודי ופוליטורה ואני הספקתי לתעד גם את בולי שנות הצנע שהודבקו, בצנעה, בתוך גוף הכורסה.

 שלומית בחרה בד מקסים, שיתאים לשלוות חדר השינה, היכן שהכורסה מיועדת להיות. הבד מ"שכטר".

 ותראו כמה יפה העץ של הידיות אחרי החידוש.

 עכשיו כשאתם רואים את הכורסה מרופדת, וראיתם את שלד המושב העירום, אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה עבודה מושקעת בכורסה אחת, בבנית התשתית של הספוגים והרצועות שמחזיקות אותם, כך שתהיה שוב אותה צורה שהיתה קודם, רק טובה יותר ונוחה יותר.

 והקדר..התוספת האהובה עלי, לא היה בכורסה המקורית, אבל מתבקש. חיפשתי ומצאתי פיסת בד שמתאימה בגוון והוספתי מסגרת לגב, ככה יפה יותר.
מיותר לציין ששלומית הלקוחה מאוד אהבה את התוספת שלי. קטנה, אך משמעותית.

התגעגעתי...הרבה זמן לא כתבתי...טוב לחזור ובהזדמנות זו- סדנאות הריפוד של חודש יולי כבר פורסמו באתר - בואו לפגוש אותי בסטודיו לסדנת ריפוד חוויתית ומיוחדת


 *More then this - roxy music

* Fields of Gold

אתם יודעים איך זה עם אתגרים, זה קצת מפחיד, לפעמים מרתיע אבל גם מרגש ומעצים ובמיוחד התחושה בסוף, כשהאתגר הושלם בהצלחה, זה סיפוק שאין דומה לו.

אז הכורסה של זוהר ודורית היתה בדיוק כזו- מאתגרת: גדולה, כבדה, מורכבת לריפוד והדובדבן שבקצפת - גב קפיטונאז' גדול ונרחב. תענוג!!

זו כורסה לא מאוד ישנה, מהדור החדש, אבל היא מעין כורסת ארצ'י בנקר, כזו שמאפשרת להתכרבל בה בנוחות גם בזוג. השנים חלפו, הריפוד דהה והוכתם ו...הגיע הזמן שלה ללבוש צורה חדשה.

לשמחתי זוהר ודורית זרמו איתי והסכימו ביניהם שנשנה כיוון לצבע עז שיהלום את צורתה המלכותית והבד שנבחר הוא בד בגוון נחושת זהוב, עם קצת ברק מ"עילית"

 בכורסה כזו יש חשיבות עצומה לתשומת לב לפרטים הקטנים, שזה תמיד חשוב, אבל פה אף יותר- למשל הקפלים בידיות - חובה שיהיה בול, אבל בול אותו דבר, סימטרי - אז כמה קפלים, מה המרחקים בינהם?

 גם גב הקפיטונאז' היה אתגר בפני עצמו. כאן המתיחה היא זו שיוצרת את הקפלים, אז זימנתי את חן שעובדת איתי לסשן לחיצות - היא מצד אחד של הכורסה, אני מהדקת מהצד השני ונזכרתי בעצמי, לפני כמה שנים, עושה את התפקיד מהצד ההפוך אצל צורי, הרפד שלמדתי אצלו. 
תוכלו להבחין שויתרנו בחידוש על מסמרי המתכת המבחילים, אולי הם התאימו לריפוד הקודם, ענין של טעם, אבל לא היתה שמחה ממני כשהלקוחות וידאו איתי שזה לא נשאר - בארור!!!

 והנה היא במראה החדש, עם כרית מושב חדשה ומעט גבוהה יותר לבקשתו של זוהר.

 תענוג להשלים אתגר שכזה, ולהסתכל עליה מוכנה, אחרי כל העבודה הקשה. מלכותית שכזו!

*Sting - Fields of Gold

Total Eclipse of the HeArt

לפעמים אני מתאהבת ברהיטים שמגיעים אליי לסטודיו לחידוש, חולמת שהם נשארים שלי. לפעמים אני מתאהבת בלקוחות חמודים, רוצה לקחת אותם לבר הקרוב ולשתות איתם איזה דרינק. ולפעמים אני מתאהבת בבד, ורק בא לי לרפד איתו עוד ועוד ועוד.

וזה מה שקרה לי עם הבדים של קולקציית אמסטרדם של עילית - מדובר בבד בסגנון "בוקלה" מאוד מאוד רטרו מבחינת המרקם, אבל בצבעוניות מהממת - יש כמה וכמה צבעים יפים בקטלוג, ובהרכב בד סינטטי, מאוד חדשני - שמרגיש ונראה טבעי לחלוטין.

ובאהבה, כמו באהבה, רוצים כמה שיותר... אז הנה זוג הכורסאות של רונית שבחרה לרפד אותן עם 2 בדים מקולקציית אמסטרדם בצבעים שונים.

קודם "הלפני" - זוג כורסאות יחסית מודרניות, בנות כעשר שנים, כבר היו מוכתמות, שקועות וחבוטות. הטיפול בהן כלל - חידוש תשתית הרצועות, חידוש הפוליטורה בידיות העץ, וכמובן - הריפוד

הנה תקריב של הבד הראשון - גווני שחור\לבן\אפור

וזה תקריב של הבד השני - גווני וורוד, אדמדם, חום ולבן

והנה מרחוק

ושתיהן יחד - כמה אלגנטיות נוספה להן כשהוסר הריפוד הישן, חסר החן, כשהידיות קיבלו גוון עמוק יותר, ללא ברק מוגזם, כשהבד הולם אותן ונותן להן "עומק" שלא היה קודם.

וזו כמובן עוד דוגמה טובה לריפוד מחדש של פריטים שאינם "וינטאג'" - רוצה לומר - שאם אוהבים את הכורסה, היא נוחה ומתאימה לכם לבית - שווה להשקיע, גם אם אין כאן איזה "ערך" מוסף.

ובמעבר חד לכורסה ולהדום של אורלי ודני, זוג מקסים שיודע היטב מה הוא רוצה. את הפריטים הם קנו בשוק הפשפשים, במיוחד לכבוד שיפוץ וחידוש דירתם - בהמשך תראו תמונה.

אז היה לנו הדום וינטאג' קלאסי

וכורסה עגלגלה ויפה, נשית מאוד בעיני, אולי כי היא קטנה ועגולה ועוטפת. והיא היתה במצב וינטאג' אותנטי - מפוררת ובלויה.

וגם עבור הפריטים האלה, בחרו אורלי ודני בבד אמסטרדם בגוון כחול נייבי, טורקיז ולבן. עם קדר בכחול נייבי שמשתלב. רואים בתקריב?

וזו כולה בשלמותה, עם חידוש העץ ברגליים, גם להדום.

והנה הצצה לבית החדש של הכורסה וההדום -  לצד הספה הכחולה בבית, עם כריות נוי תואמות שהכנתי

לא בא לכם להתכרבל בתוך העגלגלות הזו?

ומי שמעונין לבחור לו בד לפרויקט מתוך הקטלוג היפה הזה, הוא נמצא אצלי בסטודיו ובעילית כמובן - הרצל 39 ת"א.


*Bonnie Tyler - Total Eclipse of the Heart - טוב, מי שגדל כמוני באייטיז, לא ישאר אדיש לקלאסיקה סוחטת הדמעות הזו...

*When I Come ArouNd

הפוסט הזה, עם הכורסה המדהימה של הילה והשזלונג המרשים של אביגיל, שתיכף תראו כאן בהמשך, מוכן למעשה כבר ימים רבים. שילוב של מעבר דירה, נסיעה לחו"ל ואז המלחמה הזו שטרפה פה את השגרה והורידה את מצב הרוח לשפל, הוביל לדחייה שוב ושוב של פרסום הפוסט ולהפסקה ארוכה בפעילות השוטפת כאן בבלוג. 

אך אני מבטיחה לכם שהפעילות בסטודיו ממשיכה כסידרה, כולל סדנאות ריפוד שהופרעו לרגע עם אזעקה!! ובקנה יש הרבה פריטים יפים שמחכים להחשף לעיניכם, ממש בקרוב.

נתחיל עם הכורסה של הילה, שנקנתה יחד עם מעצבת הפנים שלה מיכל נשר בשוק הפשפשים. הכורסה נועדה עבור הסלון, לתת טאץ' חמים ווינטאג'י מול הספה המודרנית.

הכורסה הגיעה במצבה המקורי, כפי שרופדה אי שם בשנות ה50 או ה60, מאז לא נגעו בה.

הבד הוזמן דרך החנות "מטפטים" בהוד השרון מחו"ל והוא בד ריפוד ברמה גבוהה ויפה מאוד מאוד אבל מיד כשראיתי את דוגמת הפסים שנבחרה, הבנתי שצרות ממתינות. שימו לב לידית...

צורות עגולות לא "אוהבות" פסים ובאמת כשהגעתי לידיות של הכורסה הבד פשוט לא התלבש עליהן יפה והפסים קיבלו זוית לא מחמיאה. צילמתי ושלחתי למיכל המעצבת ולשמחתי היא הסכימה איתי ומכאן יצאנו למסע חיפוש לבד המושלם לידיות

האריג בכחול נייבי שנבחר בסופו של התהליך הולם מאוד את ידיות העץ, שחודשו בפוליטורה. שילוב שני בדים מדגיש את האלמנט הפנימי של הידית, שילוב מושלם לטעמי! 

עוד פריט מקסים שהגיע לסטודיו הוא השזלונג של אביגיל. שהיה שייך לסבא וסבתא שלה.

זהו שזלונג קלאסי, גדול ומפנק. כשישבתי עליו הרגשתי כמו קיסרית באיזו אימפריה עתיקה.

אביגיל בחרה עבורו בד בצבע פנינה שהולם את הקווים הקלאסיים שלו והיה תענוג להפשיט אותו מבד הסאטן הוורדרד והמוכתם ולגלות אותו מחדש 

גם רגלי העץ קיבלו צביעה מחודשת בגוון ונגה עמוק יותר שיהלום את הצבע הבהיר של הבד.

* When I Come Around - Green Day

*Cherry Blossom Girl

האויר בחוץ מתחמם ואפילו פה בת"א אפשר פתאום לשאוף איזה משב אויר פרחוני וכמובן שמחוץ לעיר - חגיגה! בשבת, בדרך לפיקניק ביער בן שמן פתאום נכנס לתוך האוטו גל של ניחוחות פריחה וזה מהמם.

עבודות מקסימות של לקוחות מקסימות לא פחות זורמות לסטודיו וממלאות אותי בחדוות יצירה ובריחות רעננים.

הכורסה של קרן היתה שייכת לסבתה. בימים אלה אמה של קרן משפצת את הדירה של הסבתא בחיפה ושתיהן יעברו לגור שם בקרוב. כחלק מהתהליך השיפוץ הן מחדשות כמה פריטים שהיו שם הכורסה הזו היא אחד הפרויקטים.

כל זמן השיפוץ הכורסה אוכסנה באחד החדרים אך לא נשמרה היטב

היא הגיעה מלוכלכת ומאובקת עם כתמי צבע ובעיקר - רעועה ושבורה בכמה מקומות. והקש קרוע. חשבנו יחד על הענין והחלטנו לא לחדש את הקש אלא לבנות תשתית של ספוג וריפוד מעליו וכך להפוך את הכורסה ליותר 'כורסתית' ונוחה.

כנראה שהשיפוצניקים לא חסו עליה וחבל כי זו כורסה סופר איכותית, מיוחדת ווינטאג'ית עשויה בנגרות דנית שכבר לא עושים כאלה. מזל שאני מכירה את יפה מ"קרשים" שהיא נגרית בחסד ומשפצת רהיטים. היא הגיעה ואיבחנה את השברים ואת מוצאה של הכורסה מעץ טיק - עץ חזק מאוד ועמיד ובעיקר מאוד מאוד יפה. והיה קשה לראות את זה מבעד ללכלוך.

הכורסה עברה תהליך ארוך של הדבקות, השלמות ולבסוף שיוף וטיפול בנוסחה סודית של לכה, שמן טיק ווקס.

 פתאום יצא מהעץ איזה גוון אדמדם שכלל לא צפינו וזה היה מעולה והתאים בול לבד שקרן בחרה ב"עילית" בד בוקלה שמאוד מזכיר בד ריפוד של פעם, בתוכו שזורים כמה גוונים וזה נותן עושר שקשה לתפוס בתמונה.

שימו לב לכובעון הפליז שבקצוות של משענת הגב, גם הוא חודש ע"י יפה. פתאום רואים את הקווים העדינים והכל כך יפים של הכורסה הזו.

ועוד פרויקט מבית סבתא, הפעם של רותי - זוג הכסאות הישנים האלה, שהיו של סבתה של רותי הצטרפו לפרויקט גדול יותר של זוג כורסאות וספה - כולם היו שייכים לסבתא והיום עומדים בדירתה התל אביבית של רותי.

בכסאות כמעט לא משתמשים ורוב הזמן הם עומדים במרפסת ועל כן לא חידשנו את העץ והאמת שיש לעץ גוון ישן ומולבן שמשפצות רהיטים עובדות מאוד קשה כדי "לזייף" אותו, אז ככה זה בנטורל 

והנה שתיהן יחד

ושתיהן מתכתבות עם זוג כורסאות נוסף מבית סבתא של רותי שעשיתי עבורן כריות חדשות באותו בד אפור ויפה שרותי הזמינה באי ביי.

כמה נהדר בעיני שנכדות מחדשות את הפריטים של הסבתות שלהן!!

*AIR-Cherry Blossom Girl