*All of Me

כמה משעממים היו החיים שלי אילולא היו באים מולי כל פריטי הוינטאג' המטריפים האלה בליווי הלקוחות הנהדרים שלי שמוכנים להשקיע בהם.

הנה כסאות המטבח של איילת, 3 זהים ואחד שונה ומקסים אך באופן משעשע גם הוא הגיע מהרחוב באותו שילוב צבעים של פעם.

כל ה4 נאספו מהרחוב. אפשר לראות את סגנון הריפוד של פעם, טרם ימי הספוג, בחומר המילוי הוא סוג של צמר כותנה אפרפר שיוצר תוצאה שטוחה ורזה ולא מפנקת.

בבית עם ילדים קטנים, כמו אצל איילת, היא בחרה לרפד את הכסאות בחומר דמוי עור\ויניל שניתן לניקוי בקלות. היא בחרה ללכת עם אותה צבעוניות כדי לשמר את העבר. שימו לב לקדר שמקשט את הגב.

כדי לרפד כסא כזה, רצוי לפרק את הגב שלו, לתוצאה יפה יותר. לא תמיד זה מתאפשר, פעם לא האמינו בברגים...

במקרה הזה הגב היה מספיק חזק לשאת את חילוץ המסמרים ולא להתפורר, כבר נתקלתי בעץ מתפורר שכל נגיעה רק הזיקה לו. כל תשתית הספווגים המושב ובגב, בארבעת הכסאות נבנתה מחדש שיהיה שמנמנים במראה ומפנקים לישיבה.

 

בתהליך הריפוד אפשר לראות את הסיכות שסובבות סביב הגב, תיכף הן יוסתרו במסמרי קישוט - זה מה שמסמרים עושים...מסתירים את הסיכות

במקור הכסאות האלה היו עם מסמרי פלסטיק שהוכנסו אחד אחד, היום אין כאלה בנמצא וסרט מסמרי ברזל הוא הפתרון היחיד שקיים. אם הכסא היה מרופד בבד, ניתן היה לתפור את הבד, בתפירה ידנית, בחוט ומחט. אך דמוי העור לא מאפשר את זה.

 גם הכסאות האחרים קיבלו את אותו טיפול וכמובן שכולם עברו חידוש עץ - פוליטורה כהה שאיחדה את כל הארבעה לאותו גוון.

 אז הנה הם, ארבעתם, אחרי, נראים כמו פעם, אבל הרבה יותר יפים ומפנקים.

* John Legend - All Of Me

*Just Can't get EnouGh

פוסט עמוס בכל טוב יוצא אליכם היום: סדנה חדשה בסטודיו, מהפך מטורף של זוג כסאות ועוד זוג שפשוט לא האמנתי שייצא ממנו משהו...

אז קודם כל אספר לכם על 'קאפיטונאז' BOX' הסדנה החדשה בסטודיו.

היא מתבססת על הסדנה שהעברתי ב"מעדניית הסדנאות בטבע" לפני חודש, היה מאוד כיף והתגובות של 40 הבנות שהשתתפו בסדנה היו כל כך נלהבות שאני ממשיכה איתה אצלי בסטודיו.
באירוע היו כל מיני התאמות למסגרת הזמן של שעתיים. עכשיו, בסטודיו שלי בתל אביב, ללא אילוצים ובקבוצה קטנה ואינטימית אפשר לבוא ולחוות את הסדנה קצת אחרת: 3-4 שעות של חדוות יצירה, עם אקדחי סיכות עוצמתיים, כפתורי בד צבעוניים שתבחרו ותעשו לבד במכשיר המיוחד וארגז עץ גדול ומרשים שיכול להיות אחסון לצעצועים, נעליים, חומרי יצירה וכל מה שעולה בדעתכם, ובנוסף הוא בגובה מושלם לישיבה.

ובכלל עוד לא דיברתי על הקאפיטונאז' עצמו - טכניקת ריפוד מגניבה וקסומה שמניבה תוצאה מהודרת שכיף להכין וכיף להסתכל עליה אחר מעשה.

פתחתי מספר תאריכים לחודש יוני ואחכה לפגוש אתכם בסטודיו - פרטים, תאריכים והרשמה כאן

יום אחד, בשיא החורף, אני מקבלת וואטסאפ ממירב, לקוחת זהב ואישה מהממת עם תמונה של שני הכסאות האלה, אחד על השני, כפי שנמצאו ברחוב. היא שאלה אם כדאי? אני עניתי - רק אם בא לך עליהם, את צריכה אותם ויש לך מקום עבורם בבית וכמובן - אם בא לך להשקיע... 

כעבור כמה ימים היא הגיעה איתם ועם עוד זוג כסאות שכבר נמצאו ברחוב ממזמן וחיכו לתורם

גם הכסאות האלה היו ישנים, מתנדנדים והעץ כך כך יבש וישן שנדרש כאן פתרון יצירתי - תיכף תראו. אבל הכסאות הראשונים היו שיא השיאים של הגועל נפש, באמת - אפילו אני...הם היו רטובים, רקובים ומצחינים.
הנה אני והמסיכה - מפרקת...

לאחר הפירוק נתתי לכסאות לעמוד ולהתייבש כמה שבועות, אח"כ נשלחו לפוליטורה שהחזירה להם את הצבע ללחיים ולרגליים

חוץ ממסגרת העץ לא נשאר דבר והכל נבנה מחדש, הבדים היפים מ'דנדו' וקדר אפרפר סוגר יפה את הגב.

הזוג השני היה צריך פתרון יצירתי לעץ היבש וחסר הצבע. גם בגלל הצורה הייחודית של הרגליים, הרגשנו - מירב ואני שצריך לתת פה איזה טוויסט מגניב. אז מירב נשלחה אחר כבוד ל"קפזולה" ברחוב גאולה. למי שלא מכיר זו חנות של ספריי צבע עם פיגמנטים מעולים וחזקים שנועדו במקור לגראפיטי. הם מעולים גם לחידוש רהיטים.
מירב בחרה 2 צבעים עזים והתאימה גם להם בדים ב'דנדו'. אני לקחתי על עצמי את השיוף והצביעה, זו היתה התנסות מענינת גם עבורי - לראות מה תהיה התוצאה של התזת הספריי על עץ ממש ישן וחסר חיים ואני חייבת לומר שזו היתה חוויה מדהימה - לראות כמה יפה עוטף הצבע את העץ ונהיה מלא חיים וברק. אני ממליצה!!

מאחור, במקום מסמרי קישוט (שאני שונאת) בחרתי סרט בד לבן והדבקתי סביב הגב. זה אילוץ של פונקציה - להסתיר את הסיכות וסרט בד ש"מדבר" עם עולם החומרים של הריפוד, הרבה יותר מתאים בעיני מברזל.

*Nouvelle Vague - Just Can't Get Enough - בגרסת א-קאפלה מגניבה

*There is A light that never goEs Out

היום יככבו כאן שני פרויקטים של כסאות, פריטי ריהוט שמזמן לא קיבלו כאן במה והנה - הצטברו להם שניים צבעוניים ומיוחדים ביותר של שתי לקוחות שונות, והכסאות בכלל לא באותו סגנון, אבל אם תסתכלו היטב, תוכלו להבחין בקווי הדימיון הרכים.

נתחיל בשני הכסאות של מורן. הם נקנו בשוק הפשפשים, לעטר את ביתם החדש בישוב קהילתי בדרום הארץ, כסאות וינטאג' בצורה יפייפיה.

העץ היה מרוט וחבוט, התשתית הפנימית גמורה, אבל הפוטנציאל - ממש שם.

מורן רצתה בתחילה לצבוע אותם בצביעה אטומה בצבע חי כלשהו, כי כל הבית מלא פריטי עץ ובא לה לגוון.  ואני בגדול מסכימה עם הכיוון הזה אבל במקרה הזה חשבתי שזה עוול לכסאות העדינים האלה, והעץ- ממש מלאכת מחשבת שחבל לקלקל. לשמחתי בסופו של דבר היא הסכימה איתי והם נשלחו לשיוף וחידוש פוליטורה בגוון הדבש האהוב עליי.

איך שראיתי את הכסאות של מורן עלה בדעתי הבד הזה - ששמו פיקסל מ"שכטר" זהו בד לא כ"כ עמיד לריפוד ועל כן לא מזדמן לי לעבוד איתו, הוא מתפורר כשגוזרים אותו ולכן יותר מתאים לעבודות תפירה כמו כריות נוי וגם לכסאות האלה שהכיסוי שלהם תפור לפי גזרה ומולבש ביחידה אחת.

מורן זרמה עם הרעיון ומיקמתי במרכז כל מושב פרח מתוך הבד. בחנות מורן התאימה לבד קדר מבד צהוב עמוק שנותן כאן זריקת צבע מסחררת. אני אוהבת שהקדר הוא בכלל לא מפלטת הצבעים של הבד אלא אחר לגמרי.

הכסאות נקנו להיות כסאות "פינה" ללא שימוש פונקציונלי ליד שולחן אלא פשוט לעמוד ולהיות יפים וכמובן לשמש כאקסטרה מקום ישיבה בעת הצורך. 

לעומתם - כסאות פינת האוכל של חיה בהחלט בשימוש. הכסאות הגיעו אליי אחרי טיפול מסור של הרסטורטור שי אברהמי שתיקן וחיזק, עשה פוליטורה וגם דאג להחלפת גבי הקש הקלועים. כך שלצערי אין בנמצא תמונת לפני, חבל, כי אני בטוחה שהמהפך מסחרר.

זו פינת אוכל שהגיעה מארה"ב והיא בוודאי בת כ50-60 שנה. באופן מסורתי בשני קצוות הושלחן ממוקמים כסאות עם ידיות ויש עוד 4 באותו סגנון ללא ידיות שממוקמים בצידי השולחן.

חיה היא אישה סופר סולידית עם לבוש ושיער מוקפד, ולכן לא היתה מופתעת ממני כשראיתי את בחירת הבדים שלה. ל4 הכסאות ללא הידיות נבחרה קטיפה עם נקודות מובלטות בצבע ירוק רענן ולשני הכסאות הראשיים בד אפור עם פרחים שאותו ירוק מפציע בתוכו גם כן. גם כאן הבדים מ"שכטר".

בגרסת הריפוד הקודם שהגיע אליי היה קדר באותו בד ואני ייעצתי לחיה לשלב בכסאות קדר מבד אחר שיתן את אפקט המסגרת. שימו לב שיש כאן 2 קדרים - למעלה ולמטה. העליון תפור במכונת תפירה לפי גזרה, התחתון מוצמד עם אקדח סיכות. הצעתי קדר של קטיפה סגולה לשני סוגי הכסאות ונהנתי מכל רגע של עבודה על הכסאות הססגוניים האלה.

כשחיה באה לאסוף את הכסאות היא מלמלה ש"בבית יהרגו אותי" אבל היא היתה שלמה עם הבחירה שלה ואהבה את התוצאה הסופית.

*There is a light that never goes out - The smiths

*Cherry Blossom Girl

האויר בחוץ מתחמם ואפילו פה בת"א אפשר פתאום לשאוף איזה משב אויר פרחוני וכמובן שמחוץ לעיר - חגיגה! בשבת, בדרך לפיקניק ביער בן שמן פתאום נכנס לתוך האוטו גל של ניחוחות פריחה וזה מהמם.

עבודות מקסימות של לקוחות מקסימות לא פחות זורמות לסטודיו וממלאות אותי בחדוות יצירה ובריחות רעננים.

הכורסה של קרן היתה שייכת לסבתה. בימים אלה אמה של קרן משפצת את הדירה של הסבתא בחיפה ושתיהן יעברו לגור שם בקרוב. כחלק מהתהליך השיפוץ הן מחדשות כמה פריטים שהיו שם הכורסה הזו היא אחד הפרויקטים.

כל זמן השיפוץ הכורסה אוכסנה באחד החדרים אך לא נשמרה היטב

היא הגיעה מלוכלכת ומאובקת עם כתמי צבע ובעיקר - רעועה ושבורה בכמה מקומות. והקש קרוע. חשבנו יחד על הענין והחלטנו לא לחדש את הקש אלא לבנות תשתית של ספוג וריפוד מעליו וכך להפוך את הכורסה ליותר 'כורסתית' ונוחה.

כנראה שהשיפוצניקים לא חסו עליה וחבל כי זו כורסה סופר איכותית, מיוחדת ווינטאג'ית עשויה בנגרות דנית שכבר לא עושים כאלה. מזל שאני מכירה את יפה מ"קרשים" שהיא נגרית בחסד ומשפצת רהיטים. היא הגיעה ואיבחנה את השברים ואת מוצאה של הכורסה מעץ טיק - עץ חזק מאוד ועמיד ובעיקר מאוד מאוד יפה. והיה קשה לראות את זה מבעד ללכלוך.

הכורסה עברה תהליך ארוך של הדבקות, השלמות ולבסוף שיוף וטיפול בנוסחה סודית של לכה, שמן טיק ווקס.

 פתאום יצא מהעץ איזה גוון אדמדם שכלל לא צפינו וזה היה מעולה והתאים בול לבד שקרן בחרה ב"עילית" בד בוקלה שמאוד מזכיר בד ריפוד של פעם, בתוכו שזורים כמה גוונים וזה נותן עושר שקשה לתפוס בתמונה.

שימו לב לכובעון הפליז שבקצוות של משענת הגב, גם הוא חודש ע"י יפה. פתאום רואים את הקווים העדינים והכל כך יפים של הכורסה הזו.

ועוד פרויקט מבית סבתא, הפעם של רותי - זוג הכסאות הישנים האלה, שהיו של סבתה של רותי הצטרפו לפרויקט גדול יותר של זוג כורסאות וספה - כולם היו שייכים לסבתא והיום עומדים בדירתה התל אביבית של רותי.

בכסאות כמעט לא משתמשים ורוב הזמן הם עומדים במרפסת ועל כן לא חידשנו את העץ והאמת שיש לעץ גוון ישן ומולבן שמשפצות רהיטים עובדות מאוד קשה כדי "לזייף" אותו, אז ככה זה בנטורל 

והנה שתיהן יחד

ושתיהן מתכתבות עם זוג כורסאות נוסף מבית סבתא של רותי שעשיתי עבורן כריות חדשות באותו בד אפור ויפה שרותי הזמינה באי ביי.

כמה נהדר בעיני שנכדות מחדשות את הפריטים של הסבתות שלהן!!

*AIR-Cherry Blossom Girl

*The youNg folKs

מי עוד לא מכיר את חנות הבדים, הקטנה והמשגעת, דנדו בנחלת בנימין? מי שלא- הציצו כאן ומי שכבר מכיר, בואו איתי.

דנדו שייכת לדניאל וירון, זוג צעיר ומקסים. מי שביקר בחנות בטח נתקל ברעמת התלתלים הג'ינגית ובמבטא החמוד של דניאל שהגיעה מאמריקה, שם למשפחתה היו עסקי בדים, ירון הצטרף ויחד הם הקימו את החנות, שהיתה בהתחלה עוד חנות בנחלת בנימין עם המון גלילי בדים ואז הגיע המיקוד בדמות בדי קאנווס איכותיים עם הדפסים שאין דברים כאלה. כמו הרבה דברים - זה התחיל במקרה, בקטנה, הפידבקים היו חיוביים וזה התרומם. הם מייבאים בעיקר מאנגליה בדים בסדרות קטנות ובמגוון מטריף.
אני יכולה להעיד שהרבה בדים מדנדו עוברים תחת ידיי בסטודיו, אני נהנית מהצבעים וההדפסים וגם מהשירות והדיאלוג עם ירון ודניאל. דנדו מתפתחת ומבחר הבדים מתרחב ויש עוד הפתעות בדרך.

מי שעוקב אחרי הדף של דנדו בפייסבוק, ראה בוודאי את התמונה הזו - מתוך הקטלוג של חברת הבדים הבריטית שהם מייבאים. 

באחד משיטוטיו בשוק הפשפשים, ירון נתקל בכורסה עם מבנה דומה ומאוד מאוד התחשק לו שהיא תראה כמו באותה תמונה בקטלוג. רואים את הדימיון?

האמת היא שבעיני זו יפה יותר, וללא ספק מלאת פוטנציאל. אני רק מצטערת שלא צילמתי את הכורסה אחרי שהפשטתי אותה מכל הריפוד והספוגים המתפוררים. זו היתה מלאכת פרך.

 היו בה גם קפיצים רעועים שהעפתי ובמקומם, על גבי רצועות קפיציות נוספה כרית עבה ומפנקת.

בשביל השעשוע העמדתי לידה את השולחן הקטן והחמוד הזה. השולחן מדגם , לפני צביעה, הוא סנונית ראשונה מקו השולחנות הסלוניים שאני מוציאה בקרוב ובמקרה ממש דומה לשולחן שיש ליד הכורסה באותו תצלום מהקטלוג הבריטי, עכשיו צריך רק את לונדון מחוץ לחלון והכל מושלם.

באותו שיטוט מצא ירון גם את 2 הכסאות האלה והחליט להביא אותם אליי גם כן

העץ המסכן היה מצופה שכבה עבה של צבע שמן לבן. איכס. מזל שיש את Rachella שקיבלה את הכסאות ככה ואחרי שיוף מאסיבי והמון אהבה הם חזרו ככה

הכסאות, עם קפיצים גם ועל כן די וותיקים בשטח, היו מרופדים באיזה פלסטיק מגעיל עם מסמרי פלסטיק לבנים כגימור.   

בעוד בחירת הבד בכורסה היתה טריוואליות, כאן היתה התלבטות קשה וישבנו זמן רב מול המבחר המסחרר בחנות. בסוף הלכנו על הבחירה הראשונה של ירון, לתת במה לבדי הקטיפה הסופר איכותיים שהוא מייבא. אלה בדים עם המון נוכחות ועושר וויזואלי, נעימים למגע ואי אפשר להשאר אדישים אליהם.

מאחור, במקום מסמרי הפלסטיק הוספתי קדר ירוק בשתי הכיסאות, שמתכתב עם הקדר שיש במושב שהוא היה שם במקור. 

מי שרוצה לראות את הכסאות בלייב, הם עומדים בגאון בחנות. הכורסה עומדת למכירה ולפרטים צרו קשר עם ירון או דניאל בחנות. 

* peter bjorn and john- young folks