יום שלישי, 1 במרץ 2016

*How Deep Is Your Love

בדיוק פרסמתי בעמוד הפייסבוק של סיפור כיסוי זוג כורסאות וינטאג' נהדרות למכירה, בחבילה הכוללת חידוש עץ, תשתית וריפוד, וחשבתי לעצמי שאין מתאים יותר השבוע מלפרסם בבלוג את תוצאות המכירה הקודמת - גם כאן היתה לנו כורסת וינטאג', אז היתה זו כורסה אחת, וינטאג'ית, מיוחדת ויחידה במינה וגם היא חיכתה לבית אוהב.
לשמחתי כמעט מיד פנתה אלי אורית שעשתה פרויקט עיצוב והום סטיילינג למירב ומשפחתה שבונים בית חדש וכחלק מהפרויקט נרכשה הכורסה. ככה היא נראתה בהתחלה.
כשקונים פריט וינטאג' נדרש המון דימיון, העזה ואמונה - שמהפריט המסמורטט, הדהוי והבלוי, ייצא הברבור המיוחל, הכוכב של הבית.
כשאליי לסטודיו מגיעה כורסה כזו, אני מיד יודעת שחלק מהעבודה זה להפשיט אותה כליל, להוריד את שכבות הבד הישן, את הספוג המלא אבק, לטפל בתשתית ובכל מה שתחת הריפוד ומעל לשלד העץ. יש רפדים שלא עושים את זה...אבל זה לא מה שקורה כאן, בסטודיו.

הכל נבנה מחדש: רצועות קפיציות, בסיס מושב ובסיס גב, ספוג חדש לגב וכרית מושב חדשה. את הבדים אורית ומירב רכשו בדנדו, לכרית מושב יש כמובן רוכסן לשליפה עבור כביסה. 
 וגם כאן, לא ויתרנו על הקדר בכרית, זה מוסיף, אין ספק.
ובנוסף - עבור פינת המשפחה בבית, אורית הזמינה ממני גם הדום 'פיפטיז שיק' עם גרביים אדומות, שיצא פשוט מקסים!! לא תמיד יודעים אבל אם לא בא לכם לבוא לסדנה, גרים רחוק, עסוקים - ניתן להזמין את המוצר הסופי, את ההדום מוכן עבורכם לפי עיצובכם - להביא בד או לבחור ממבחר הבדים שיש בסטודיו.
ועוד פריט שהוזמן ממני - מושב על גבי חבית אחסון. כן, כן, זהו המוצר של סדנת "כפתור ופרח", סדנה שכבר כמעט ולא מתקיימת בסטודיו, אבל אני תמיד שמחה להכין את המוצר עבור לקוחות.
תודה למירב ואורית שבאו והאמינו ורכשו והתלהבו יחד איתי, בשעה טובה לשתיכן!!

*The Rapture - How Deep Is Your Love

יום רביעי, 10 בפברואר 2016

*pictures of you

איזה כיף להעלות פוסט חדש בבלוג, עם סיפור החידוש של שתי כורסאות וינטאג'יות אותנטיות ומהממות, בדיוק ביום בו עולה הראיון שעשתה איתי הכתבת והמעצבת לימור קלר באתר "בנין ודיור" ובו אני מלרלרת על אהבתי לעבודה שלי ולפריטי וינטאג' שמשמחים אותי! 
ועכשיו לעניננו -שני הפרויקטים של הפוסט הזה הן כאמור כורסאות וינטאג' שהמשותף לשתיהן הן הידיות עץ המרשימות ש"עושות" את הכורסה.

זו הכורסה של מירה, היא קנתה אותה מ"הבוידעם של אלי" אם טרם הכרתם - לחצו על הלינק - אלי הוא אספן וינטאג' נלהב ויש לו מציאות שחבל על הזמן!! 
מירה פשוט התאהבה בה וקנתה אותה והביאה אותה אלי. קצת רעועה, מהוהה, עם איזה גוון עץ דובדבן חשוד ... אבל איזה יופי של עבודת נגרות של פעם!!
כל התשתית - מושב וגב נבנתה מחדש, הקפיצים הישנים ששקעו הוחלפו בספוג ועכשיו הכורסה קלה יותר. ככה לידיות העדינות והרגליים הדקות, יהיה יותר קל לשאת את המשקל של הכורסה ושל היושבים עליה לאורך זמן, בכל זאת העץ כבר בן כ60 שנה...
העץ עבר שיוף יסודי והגוון האדמדם הוחלף בגוון אגוז עמוק שמחמיא לעץ ומחמיא לבד, שאני מצטערת שלא צילמתי בקלוז אפ, הוא בד אריג עם טקסטורה מענינת ועדינה בגוון ירקרק, בבחירת הבד נעשה שיקול שיתכתב עם הבד הקודם, הישן - כמזכרת למה שהיה והוספתי כמו שאני אוהבת, קדר בצבע אחר, בולט, במקרה הזה ירוק אפרפר.
לשמחתי, בסוף התהליך, מירה שלחה לי בהתלהבות סדרת תמונות בכיכובה של הכורסה בבית היפה שלה, תענוג!!




וזו הכורסה של סיגל, שנמצאית איתה כמה שנים אבל טרם קיבלה את הכבוד הראוי לה ועכשיו לשמחת כל המעורבים - שופצה לעילא ולעילא.
במקרה הזה הצלחתי לשמר את הקפיצים המקוריים שהיו במצב די טוב, והעץ עבר לטיפולו של שי אברהמי שכבר הזכרתי כאן בבלוג בעבר, שי הוא משחזר רהיטים ומפנק רהיטים עתיקים בפוליטורה כמו של פעם - עמוקה ומבריקה. תראו איך הצבע הטבעי, הבהיר של העץ יצא החוצה, לעומת ה"לפני"
סיגל בחרה ב"רנבי" בד אריג טורקיזי ונעים למגע שבעיקר משתלב באופן מושלם עם הצבע של העץ.

ושוב, הידיות...כמה יפות הן!
יחד עם הכורסה, סיגל הביאה 2 הדומים גמדיים, מרופטים ולא מענינים במיוחד, אבל היא החליטה להשקיע בהם
הבד גם הוא מרנבי, קטיפה צרובה עבה ויקרה, בשני פרינטים שונים שמתכתבים זה עם זה. את הרגליים שיפצתי גם והוספתי קצת גובה לספוג, שיהיו פחות פחוסים. 
גם כריות נתפרו מאותו הבד והכל יושב יחד בהרמוניה.
תודה מירה וסיגל, היה לי כיף איתכן ועם הכורסאות היפות שלכן!!



* pictures of you - The Cure


יום שלישי, 19 בינואר 2016

*Coastal LoVe

אני אוהבת מאוד בדי קטיפה. הם נעימים למגע, הם נראים יוקרתיים ובעיקר הם מגיעים בצבעים רוויים, בגוונים עזים וחזקים שייחודיים לקטיפות.
סגול של קטיפה- לא יהיה דומה לסגול של שום בד אחר - תראו למשל את הכורסה של נועם ותיכף תראו מה מחכה לכם פה.
בחנויות הבדים מדווחים שישראלים פחות אוהבים קטיפה, אולי זה נראה לנו מיושן, אולי זו התחושה הפרוותית שלא מתאימה לאקלים של רוב השנה אבל עדיין יש משהו כל כך קלאסי בקטיפה שגם מתיישן יפה.

אז 2 הפרויקטים של ענת ואיתי שמככבים כאן היום רופדו בבדי קטיפה ואני, כפי שכבר הבנתם, מבסוטית:
ראשית זוג כורסאות שהיו שייכות לסבא וסבתא של איתי, רופדו לפני כ10 שנים ועכשיו הגיע הזמן לרענן את הלוק וגם...
 שלד העץ של אחת הכורסאות, פשוט קרס לתוך עצמו ונדרשה כאן יד מקצועית
לשמחתי הכורסאות והלקוחות הגיעו משי אברהמי, משחזר הרהיטים ואיש הפוליטורה שאני הכי אוהבת לשתף איתו פעולה ולא היה ספק שהכורסאות ישובו אלי שלמות, חזקות, עם צבע עץ עמוק ויפה ובקיצור מהממות ביותר
ככה הן נראו עירומות מכל פיסת ריפוד, בדרך לבית המלאכה של שי


בחירת הבד היתה קשה - היתה התלבטות בין האופציה של שתי הכורסאות שונות, בבדים שונים שמתכתבים זה עם זה או שתי הכורסאות זהות אבל בשילוב של שני בדים שמתכתבים זה עם זה.

החלטה לא פשוטה זו היתה ואתם רואים איזו אופציה נבחרה. שילוב של 2 בדי קטיפה מ"שכטר", בגוון טורקיז ירקרק שמזכיר לי ים בחורף.

שיחקנו עם שני הבדים בתחתית וגם בקדר. הכורסאות נראות שונות לחלוטין, לא?
ועוד פריט מקסים וקלאסי ששופץ עבור בני הזוג - כסא נדנדה שעבר במשפחה וצוותה לו כרית חדשה עם בד קטיפה צבעוני, אביבי ומהמם ביותר, הבד הזה מ"דנדו".



*HONNE - Coastal Love