כמה משעממים היו החיים שלי אילולא היו באים מולי כל פריטי הוינטאג' המטריפים האלה בליווי הלקוחות הנהדרים שלי שמוכנים להשקיע בהם.
הנה כסאות המטבח של איילת, 3 זהים ואחד שונה ומקסים אך באופן משעשע גם הוא הגיע מהרחוב באותו שילוב צבעים של פעם.
כל ה4 נאספו מהרחוב. אפשר לראות את סגנון הריפוד של פעם, טרם ימי הספוג, בחומר המילוי הוא סוג של צמר כותנה אפרפר שיוצר תוצאה שטוחה ורזה ולא מפנקת.בבית עם ילדים קטנים, כמו אצל איילת, היא בחרה לרפד את הכסאות בחומר דמוי עור\ויניל שניתן לניקוי בקלות. היא בחרה ללכת עם אותה צבעוניות כדי לשמר את העבר. שימו לב לקדר שמקשט את הגב.
כדי לרפד כסא כזה, רצוי לפרק את הגב שלו, לתוצאה יפה יותר. לא תמיד זה מתאפשר, פעם לא האמינו בברגים...
במקרה הזה הגב היה מספיק חזק לשאת את חילוץ המסמרים ולא להתפורר, כבר נתקלתי בעץ מתפורר שכל נגיעה רק הזיקה לו. כל תשתית הספווגים המושב ובגב, בארבעת הכסאות נבנתה מחדש שיהיה שמנמנים במראה ומפנקים לישיבה.
בתהליך הריפוד אפשר לראות את הסיכות שסובבות סביב הגב, תיכף הן יוסתרו במסמרי קישוט - זה מה שמסמרים עושים...מסתירים את הסיכות
במקור הכסאות האלה היו עם מסמרי פלסטיק שהוכנסו אחד אחד, היום אין כאלה בנמצא וסרט מסמרי ברזל הוא הפתרון היחיד שקיים. אם הכסא היה מרופד בבד, ניתן היה לתפור את הבד, בתפירה ידנית, בחוט ומחט. אך דמוי העור לא מאפשר את זה.
גם הכסאות האחרים קיבלו את אותו טיפול וכמובן שכולם עברו חידוש עץ - פוליטורה כהה שאיחדה את כל הארבעה לאותו גוון.אז הנה הם, ארבעתם, אחרי, נראים כמו פעם, אבל הרבה יותר יפים ומפנקים.
מקסים, כל הכבוד על השיחזור ושמירת הצבעוניות, פשוט כיף גדול
השבמחקהי, מגניב שפרסמת למרות שבגלל היסטוריונית כמוני לא היה כאן מהפך מהסוג הרגיל...
השבמחקמצרפת במייל גם תמונה עדכנית בביתם, אם תרצי להוסיף.
מקסים פשוט אמנות
השבמחק