*Different PulSes

כהרגלי לאחרונה, אני "משדכת" בין שני פרויקטים בפוסט אחד. לפעמים זה קשור כמו בפוסט האחרון ולפעמים לא. 
פשוט, עוברים בסטודיו כל כך הרבה פרויקטים יפים ויש רק פוסט אחד בשבוע וחבל, פשוט חבללל שלא יקבלו במה.
אז הפעם שתי כורסאות יפות, וינטאג' אמיתי ומעורר תאבון.
נתחיל בכורסה של מורן. אחת מזוג אבל היא די רחבה וגדולה ומורן, שגרה במרכז ת"א החליטה כרגע להקדיש את מירצה וכספה לאחת בלבד.

זו כורסה סופר מיוחדת שייחודה בכך שהידיות כאילו צומחות מתוך הריפוד. זה מצריך תפירה ידנית מטורפת וכבר ראיתי חידושים שויתרו על האלמנט הזה מפאת עצלות או טיפשות אבל זה כל כך שווה את זה! 

העץ עבר פוליטורה מחודשת וגם הקפיצים המקוריים שומרו ונקשרו מחדש כך שהכורסה נהייתה סופר סופר נוחה. רואים את ההבדל בצורת המושב? מקעור לקמור.
מורן מעידה על עצמה כבחורה סולידית שלא חורגת מגווני החום או השחור ואז היא בחרה בד מדהים בmake בדים, ומרוב שהיא נבהלה מעצמה ומהצבעוניות הפתאומית הזו שהשתלטה עליה, החלטנו להשקיט את הענין והמצפון בבחירה בבד ריפוד חלק לשוליים. בחרנו בד ריפוד של "עילית" בצבע ירוק זית עמוק שמשתלב עם הגוונים הכהים בבד הצבעוני.
גם הקדר (זו צינורית הבד העגולה שסביב המושב והגב) הוא בבד הירוק.

קלוז-אפ לידית ש"צומחת" מותוך המושב.
כרית הגב פשוט יושבת על העץ, ללא חיבור. לאלוהי העיצוב אי שם בפיפטיז פתרונים למה, אבל יש לה צורה סופר מיוחדת והיא יפה גם מאחור.

ונעבור ללקוחה מקסימה נוספת ולכורסה היפה שלה אבל נישאר באותה תקופת זמן פחות או יותר.
זו הכורסה של נעמי, בעצמה סבתא לנכדים וכששאלתי מהיכן הכורסה היא חייכה בשובבות ואמרה "גנבתי אותה מאבא שלי". איזו מתוקה. 

אז זו כורסה מקורית שנעמי גדלה איתה בבית. גם היא אחת מזוג אבל גם כאן בגלל בחירת הבד הצבעונית ועל כן נועזת עבורה, היא החליטה לחדש רק אחת בינתיים.

בתחתית הכורסה צילמתי משהו שטרם ראיתי - המון המון המון בולי מס צנע, אבל באמת המון. בדר"כ כלל יש 3 פה היו לפחות 20. זה כנראה אומר שהכורסה היתה סופר לוקסוס, לא? אם מישהו קורא את הבלוג ומבין משהו בכל ענין בולי הצנע על רהיטים, אני כל כך אשמח ללמוד על כך.

וזו הכורסה אחרי

 הוספתי לה בשביל היופי והכיף קדר בצבע בורדו שתוחם את כל הכורסה מסביב וגם מאחור

* Asaf Avidan - Different Pulses. מצמרר כמה שהשיר הזה יפה.

*Lovvve is in the Air

לכבוד וולנטיינ'ס שזה חג שקיים רק בחנויות ובמסעדות אבל עדיין, הוא באוויר, בחרתי מהפרויקטים האחרונים שלי סיפור אהבה. לכורסה. ברור, לא?
אמנם כל הלקוחות שלי אוהבות את הפריטים שלהן, אוהבות אותם מספיק כדי לסחוב אותן באוטו אליי ולהשקיע סכומים נכבדים בעבודה שלי ובבד. אבל לפעמים אני נתקלת בסיפור שהוא יותר מזה, שיש בו איזו התכוונות או השתדלות או התעקשות.
הכורסה של איילת היתה אצל אבא שלה במושב, חצי בחצר כזה. איילת פינטזה במשך שנים איך היא מספחת אותה לבית שלה ומאמצת אותה - אבל המושב רחוק, הכורסה גדולה, ילדים נולדים וגם אבא לא כ"כ משחרר.

לכורסה המאסיבית הזו היתה כרית גב ע נ ק י ת, ממש חריגה בנוף הרגיל והיא עומדת לה איתנה מעל מסגרת העץ של הכורסה, כך שהייתי חייבת לשחזר משהו דומה ולא ללכת על כרית רכה ונעימה כמו של ספה כמו שחשבתי שמתאים לה מלכתחילה.

איילת התעקשה לשמור על הקו המאסיבי וטענה שזה מה שהיא אהבה בה מלכתחילה. הייתי צריכה להיות יצירתית כאן כי אין כריות כאלו, הלכתי ובדקתי אצל הספקים השונים ובסוף הזמנתי כרית ספוג מהמפעל בחיתוך מיוחד וזה הכי קרוב למקור שאפשר.

היה ברור שחייבים להעביר אותה צביעה והמלצתי לאיילת להעזר ביד הכשרונית של Rachella כי באמת נדרש כאן מהפך רציני, הכורסה עמדה בחוץ והיא היתה שחוקה מהשמש והגשם. וכדי לרכך קצת את המראה המסיבי שלה ייעצתי לצבוע אותה בצבע אטום רך ובהיר. איילת ורחלי בחרו גוון אפרפר כחלחל נעים כזה ואיילת ביקשה גם שפשופים עדינים. לא תמיד אני אוהבת את השפשופים האלה אבל כאן הם היו ממש במקום.

איילת בחרה אצל גלית מ make בדים בד מקסים ועדין ויצאנו לדרך עם כריות חדשות, צבע חדש ובד רענן.

לי זה הרגיש שמכורסה מאוד גברית היא הפכה לכורסה נשית, לא? אגב, את הכורסה הגיע לאסוף אבא של איילת, הבעלים הקודמים של הכורסה, הוא מיהר מאוד ועדיין, הוא נעצר מול הכורסה ומיצמץ בעיניו כלא מאמין, זו אותה כורסה?

* קבלו במחווה של אהבה, קצת קיטש על הבוקר John Paul Young - Love is in air

*Musical Chairs

השבוע חולקים כאן את הבמה שני כיסאות, כל אחד של מקסימה אחרת אבל יש כמה נקודות דימיון בסיפור: שניהם נאספו מהרחוב, לשניהם נקנה בד יפייפה בחנויות האהובות עליי ולשניהם, איך לומר, נדרשה עין חדה ועוז רוח לאמץ אותם ולדמיין איך יראו אחרי שיעברו תחת ידי. בקיצור – שניהם היו אתגר קשה אבל בזכות בדים מדהימים, שיפוץ נרחב והרבה אהבה, תיכף תראו מה יצא.

הראשון, של מקסימה א' – איילת. היא מצאה אותו ברחוב והכריחה את החבר שלה לסחוב אותו (כך הוא העיד בפניי ברגע של הסחת דעת). זהו כסא\כורסה מודרני מהשנים האחרונות, מתוצרת מאוד מאוד טובה אבל אין לדעת מה עבר עליו כי הוא היה מאוד מאוד מלוכלך ומרופט, כולל העץ של הרגליים. כאמור, נדרשה עין של מעצבת גראפית - איילת, להבין את הפוטנציאל.

השיפוץ כלל תוספת לספוג הקיים, להתפיח אותו קצת. ניקיתי את הרגליים מהג'יפה, שייפתי וצבעתי בלכה בגוון עמוק והבד ...

הבד נקנה ב make בדים. היתה התלבטות קשה לגבי הבד ואני שמחה שזה הבד שנבחר כי הוא מתאים בעיני מאוד לכסא.

בגב יש גימור קדר כפול שמסתיר את הסיכות ונותן אפקט מלכותי משהו.

ועוד תמונה בשביל הכיף. גם סביב הכסא, בנקודת החיבור בין העץ לריפוד יש קדר כפול. 

המתמודד השני על תשומת ליבכן, הנה הוא הכסא של מקסימה ב' הלא היא סמדר, תיכף רופאה בישראל שיצאה עם הכלבים לטיול בוקר ושם, מוקדם לפני כולם, ליד הפח היא איתרה את המציאה הבאה.

כיסא וינטאג' ישן, קטן וסופר חמוד אך, גם הוא כאמור, היה צריך אבחון אמיתי כדי להבין כמה הוא שווה. סיבוב בנחלת בנימין הניב את בד הארט נובו היפייפה הזה מדנדו ובד חלק תואם מהחנות של הפרסי.

במקום מסמרי הברזל שהיו לכסא במקור בגב, תפרתי קדר וורוד מסביב לקו המעוגל של הגב.

את הרגליים שייפתי בטירוף וצבעתי בלכה קצת יותר כהה להסתיר את הפגמים שנותרו. כמובן שכל הספוגים חדשים, הוא רך ומעוגל יותר וכמובן - מפנק יותר.

ממש לפני כמה ימים התגלגל לסטודיו כסא דומה, הפעם עם רגליים עגולות והוא למכירה! מי שמעונינת, מוזמנת ליצור איתי קשר למייל avivitp@gmail.com

* Sesame Street: Survivor: Musical Chairs. ונסיים בפארודיה מצחיקה על משחק הכסאות בטייקאוף על הישרדות, הישר מרחוב סומסום האמריקאי. שווה.

*SunShine after the Rain

הסיפור על הספסל של ליאת הוא ממש סיפור סינדרלה.

היא חילצה אותו מבית סבתה בחדרה אחרי שנים ארוכות של עמידה במרפסת פתוחה, חשוף לכל פגעי מזג האויר. הוא היה רעוע, רגל אחת שבורה לחלוטין ומצב העץ היה ממש ממש רע. זו התמונה שליאת שלחה לי עוד בשלב הצעת המחיר, הישר מבית הסבתא. החץ האדום מצביע על הרגל השבורה. 

גם כשהיא החליטה לקחת אותו אליה ולהשקיע בשיפוץ שלו זה לא היה פשוט ונסיעה אחת עד חדרה הסתיימה במפח נפש כשאני מלווה אותה על הקו, כי הוא לא נכנס לאוטו.

עברו איזה 3 חודשים והזדמנות חדשה צצה והפעם - הצלחה, הספסל נכנס לרכב ונסע יחד עם ליאת הישר לביתה של רחלי, צבעית הרהיטים שם פורק, שופץ ונצבע בידיים אוהבות.

למעשה לא פגשתי אותו במצבו הראשוני וככה הוא הגיע אליי לסטודיו. העץ צבוע באפור בהיר יפה שליאת בחרה ושתי הפלטות של המושב והגב מחכות לטיפולי.

הספסל הוא גרסה מוארכת של כסאות המטבח של הפיפטיז. עם אותם מושבי וגבי ויניל דקים ולא נוחים ואותו מבנה של חיבור נסתר בגב, רק בגדול יותר.

כפי שאני נוהגת תמיד בבואי לטפל ברהיטים משנות הצנע, אני קודם כל מאבזרת אותם בשכבות ספוג רכות ומפנקות שיהיה נוח ואח"כ פונה לטפל בריפוד עצמו שבמקרה הזה היה כייפי במיוחד כי ליאת בחרה בד יפה, צהוב ושימשי מ make בדים.

גם שרפרף מטבח פשוט עם מושב פורמייקה שחולץ אף הוא מבית הסבתא, הפך את עורו, נצבע אף הוא בצבע אפור בהיר, קיבל ריפוד מפנק וקשה לדעת מה הוא היה קודם.

מאחור- במשענת הגב, בגלל החיבור הנסתר, הוספתי גימור של קדר כפול מאותו בד - זה "סוגר" את המשענת וגם מוסיף עוד עניין

מדובר באמת בפריט די נדיר וכך, מגרוטאה של ממש - דהוי ושבור, הפך הספסל הזה ל'פיס' שכל מי שעבר בסטודיו בימים שעבדתי עליו, לא יכול היה שלא להתלהב. גם ליאת לשמחתי אהבה מאוד את התוצאה ושלחה לי מאוחר יותר מקבץ תמונות של הדוגמן, החתול המהמם כמובן.

*Elkie Brooks - Sunshine After The Rain - שוב אני עם שיר נוסטלגי של שבת בבוקר אבל זה כל כך מתאים...