*Counting StArs

פוסט עמוס בפריטים יפים ממתין לכם כאן, חגים, חופשים, מי זוכר כבר מה היה....פה בסטודיו ממשיכים בעבודה כרגיל: חידושי רהיטים וסדנאות ריפוד פתוחות ופרטיות שהן חווית יצירה מדהימה, מי שטרם התנסה - אני ממליצה בחום (-:

המון פריטים יפים עברו תחת ידי בשבועות האחרונים והצטברו המון תמונות של פרויקטים שחלקם, בהעדר מקום בבלוג, יחשפו ישירות בעמוד הפייסבוק של 'סיפור כיסוי', כדאי לעקוב.

פרויקט מקסים שעבר תחת ידי הן הכורסאות של מייקל ואישתו, שעברו במשפחה מימים ימימה והגיע זמנן להשתדרג.

המראה שלהן מאוד ייחודי ולא נפוץ ובהתחשב במוצא הבריטי של מייקל, לא היתה מופתעת ממני לגלות בולי צנע בתוך הכורסה. תשתית הכורסה פורקה כליל ונבנתה אח"כ מחדש. 

הכסאות יצאו מחוץ לסטודיו לטיפולו המסור של שי אברהמי הרסטורטור, לחיזוק ופוליטורה ושבו אליי. את הבד קנו הלקוחות ב"ליברטי" בלונדון וקיבלו אותו בפדקס. אתם יכולים לתאר לעצמכם שרעדה לי היד כשחתכתי את הבד הזה...

בד קטיפה עבה ועיכותי, בצבע טורקיזי עמוק שלא עובר עד הסוף בתמונות.
את הגב מחברים מאחור בברגים, אחרי כל ההשקעה בשיפוץ פשוט לא יכולתי לתקוע ברגי פיליפס רגילים לתוך היצירה הזו..אז נזכרתי בדבר מקסים שראיתי פעם בחנות פרזול

וככה זה נראה עכשיו מאחור

והנה שתיהן יחד, יפות ומחודשות.

ואני ממשיכה בכורסה של יעל, שנמצאית איתה הרבה שנים, גם הבד ותשתית התיישנו אבל ובעיקר המבנה של הכורסה. עץ זה כמובן חומר טבעי, שכמונו, גם הוא מזדקן ונחלש. 

וכך קרה שכשפרקתי את הריפוד הכורסה פשוט התפרקה... פה בתמונה, רגע לפני שהיא הפכה לערמת קרשים ועמיעד הנגר הגיע לטפל בה (היו גם תמונות אך הן מתו יחד עם האייפון, ינוח על מקומו בשלום)

 אז קפצנו בזמן והנה  הכורסה אחרי. יעל בחרה בד בגוון כתום עדין, כמו מישמיש 
מסביב לכל החלקים עובר קדר כפול, שמסתיר את הסיכות. זה מין סרט שנתפר במכונת תפירה עם רגל מיוחדת, סוג של אופרציה מיוחדת שדורשת המון השקעה, בכורסה של יעל היה צורך בכ 6 מ' של קדר כפול.

המון עבודה היתה לנו עם הכורסה הזו היא גם היתה בסטודיו כחודשיים עם כל התיקונים והענינים, אבל בסוף, בסוף יצא יפה, ונוח!

רק התחילה ההרשמה לסדנאות הריפוד של נובמבר וכבר אחת התמלאה, אבל יש עוד....שריינו לכם מקום

* OneRepublic - Counting Stars

*All of Me

כמה משעממים היו החיים שלי אילולא היו באים מולי כל פריטי הוינטאג' המטריפים האלה בליווי הלקוחות הנהדרים שלי שמוכנים להשקיע בהם.

הנה כסאות המטבח של איילת, 3 זהים ואחד שונה ומקסים אך באופן משעשע גם הוא הגיע מהרחוב באותו שילוב צבעים של פעם.

כל ה4 נאספו מהרחוב. אפשר לראות את סגנון הריפוד של פעם, טרם ימי הספוג, בחומר המילוי הוא סוג של צמר כותנה אפרפר שיוצר תוצאה שטוחה ורזה ולא מפנקת.

בבית עם ילדים קטנים, כמו אצל איילת, היא בחרה לרפד את הכסאות בחומר דמוי עור\ויניל שניתן לניקוי בקלות. היא בחרה ללכת עם אותה צבעוניות כדי לשמר את העבר. שימו לב לקדר שמקשט את הגב.

כדי לרפד כסא כזה, רצוי לפרק את הגב שלו, לתוצאה יפה יותר. לא תמיד זה מתאפשר, פעם לא האמינו בברגים...

במקרה הזה הגב היה מספיק חזק לשאת את חילוץ המסמרים ולא להתפורר, כבר נתקלתי בעץ מתפורר שכל נגיעה רק הזיקה לו. כל תשתית הספווגים המושב ובגב, בארבעת הכסאות נבנתה מחדש שיהיה שמנמנים במראה ומפנקים לישיבה.

 

בתהליך הריפוד אפשר לראות את הסיכות שסובבות סביב הגב, תיכף הן יוסתרו במסמרי קישוט - זה מה שמסמרים עושים...מסתירים את הסיכות

במקור הכסאות האלה היו עם מסמרי פלסטיק שהוכנסו אחד אחד, היום אין כאלה בנמצא וסרט מסמרי ברזל הוא הפתרון היחיד שקיים. אם הכסא היה מרופד בבד, ניתן היה לתפור את הבד, בתפירה ידנית, בחוט ומחט. אך דמוי העור לא מאפשר את זה.

 גם הכסאות האחרים קיבלו את אותו טיפול וכמובן שכולם עברו חידוש עץ - פוליטורה כהה שאיחדה את כל הארבעה לאותו גוון.

 אז הנה הם, ארבעתם, אחרי, נראים כמו פעם, אבל הרבה יותר יפים ומפנקים.

* John Legend - All Of Me

*RoyaLs

מכירים את הסיפורים האלה על האנשים שמוצאים ציור של ואן גוך במחסן? איזו יצירה יקרת ערך בעליית הגג? ככה קרה לזוהר, הלקוחה שלי עם הכורסאות שלה.
והסיפור שהיה כך היה: יום אחד אני מקבלת תמונות בוואטסאפ של הכורסה הזו, על כריות הגובלן הכעורות שלה

עם השאלה - האם כדאי לחדש את הכורסאות האלה? אני מסתכלת באייפון, משפשפת עיניים ועונה - בוודאי! ונראה לי שזה ERCOL. ואם זה באמת ארקול אז בטח ובטח ומהר תביאי אותן לפה!! 

אז מסתבר שהכורסאות היו שייכות לסבתא של זוהר, אשה אלגנטית ובעלת טעם משובח. לאחר מותה הן אופסנו במחסן ועכשיו, לרגל שיפוץ דירה והתחדשות כוללת, נבחנה האופציה להביא אותן הביתה. אני, כמו שאתם מבינים עפתי על העניין - כן ארקול, לא ארקול, הן יפייפיות.

ככה הן נמצאו במחסן...

היתה התרגשות רבה וכמה ימים אח"כ זוהר הגיעה עם מעצבת הפנים הנהדרת שלה שלי לורבר פדן, עם הכורסאות ועם עוד פריט שתראו כאן בהמשך הפוסט. רמז - שווה להגיע לשם.

אז ארקול למי שלא מכיר זה מותג ותיק של רהיטים קלאסיים משובחים וניצחיים מאנגליה. הדגם הזה נקרא וינדזור וזו הקלאסיקה של הקלאסיקה. הן יקרות ויוקרתיות ובקיצור - בדיוק מה שהכי כיף למצוא במחסן... 

אז הנה הגובלן מקרוב, במקום קדר היה תפור סרט של פרנזים כמו של פונפון, משהו מקסים ביותר.

 הכורסה ללא קרש העץ שהיה מודבק עם מלאא סלוטייפ.

 והנה הגושפנקא הסופית (-:
הבדים נבחרו בדנדו, שמחים, מודרניים ובשילוב קייצי ונהדר של טורקיז וליים.

 זו השניה - דומות אך קצת שונות, שיהיה מעניין.

במקום סרט הפרנזים שילבנו קדר כמובן. קלוז אפ לקדר ולבדים.

הנה שתיהן יחד, רגע לפני שנסעו לביתן החדש. 

וזה הפרויקט השני של זוהר, היתה התלבטות גדולה אם להשקיע בפריט הזה, נראה לי שאפשר לסכם ש...כן!!!
זו תיבת עץ גדולה המשמשת לאחסון. היא היתה מרופדת בדמוי עור חום כהה, עם כל מיני פרזולים, מסמרים ולוק של דאנג'ן באופן כללי.
תחת ידי הקסם של שלי, המעצבת, נבחר שילוב בדים נועז ומרשים שיוצר מהפך מושלם. 

מה שאהבתי בשילוב הזה, זה שמדובר בקלאסיקה של שחור לבן וההתפרעות היא בטקסטורות - למעלה פפיטה בדפוס צפוף ובגוף התיבה בד בדוגמה גיאומטרית שהמעוינים, אגב, רקומים עליו, מה שיוצר טקסטורה מאוד עשירה.

 וכמובן, כתמיד, אלוהים נמצאית בפרטים הקטנים - עוד נגיעה קטנה של טורקיז בקדר ובכפתורים, שאמור לתת קריצה לכיוון הכורסאות התאומות.

אני הכי אוהבת את השינוי מהדמוי עור החום והלוק הכבד וה"עתיק" למשהו שהוא סופר מודרני וקליל

 *Lorde - Royals